רבי יצחק מוורקי התעורר פעם באמצע הלילה והתאווה להריח טבק. קופסת הטבק הייתה רחוקה מעט ממיטתו, וכדי לקחת אותה היה עליו לקום מן המיטה.
החל רבי יצחק לחשוב בליבו:
האם אקום לקחת את קופסת הטבק? הלא זוהי רק תאווה, ואם אמלא את תאוותי זו אולי היצר יצליח לפתות אותי בתאוות אחרות?
ואם אשאר במיטה ולא אלך לקחת אותה, הרי אני מתעצל. אולי היצר יצליח לפתות אותי להתרשל גם בעבודת הבורא ולא להתגבר כארי על יצרי?
חשב וחשב ולבסוף הגיע למסקנה:
קום אקום ואלך לקחת את קופסת הטבק, אך את תאוותי להריח טבק – לא אמלא!
(על-פי ילקוט משלים, סיפורים, אמרי חכמה של אליעזר שטינמן)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה