הרב פינחס קזיוף שליט״א:
לא פעם אנו דוחים מצווה שבא לידנו, לא רק שאיבדנו אותה אלא הרסנו את מה שקיים.
משל למה הדבר דומה:
לקמצן אחד, שהחליט לקנות חליפה חדשה לאחר עשרים וחמש שנות נישואין.
למחשבה החיובית הזו נדרשה חשיבה רבת שנים. . .
כדרכה של זו, התקבלה ההחלטה רק בערב החג בשעה שהחנויות לקראת סגירה.
המוכר היה קצר רוח, הוא אומנם מצא חליפה תואמת ללקוח, אך המכנס היה ארוך ונדרשה מקפלת של 5 ס״מ. מכיוון והחייט כבר הלך לביתו, נאלץ ידידנו לעשות זאת בכוחות עצמו.
כשהוא מאושר על הרכישה ניגש לרעיתו וביקש ממנה: "קניתי חליפה אנא גיזרי 5 ס״מ קפלי 5 ס״מ ותתפרי. . ."
האישה מצאה את שעת הכושר להזכיר נשכחות: "אתה לא מתבייש? ! עד שכבר קנית יא-קמצן לא יכולת לשלם עוד 20 ש״ח ושיעשו לך מכפלת? ! יש לי לסדר את הבית!"
בצר לו, פנה האיש אל ביתו בת החמש-עשרה שזה עתה סיימה קורס תפירה.
אך גם זו כאימה, החלה מיללת: "אבא וכי אינך רואה שיש לי מבחנים ובגרויות? ! לא מצאת זמן? ! . . ."
כשהוא המום מתשובותיהן של רעייתו וביתו, ניגש בלית ברירה לחמתו.
מאז שנפטר בעלה = חמיו, לפני כשלוש עשרה שנה היא גרה אצלו וסועדת על שולחנו.
גם היא כצאצאיה בחרה להפר שתיקה: "עד מתי אשתוק? ! כל הביבי-סיטר אני עושה לכם. . . את מטלות הבית אתם דוחפים רק לי. . . מה חשבת לעצמך? !". . .
כשהוא מיואש ומצר על החליפה שקנה, שם את החליפה בארון והלך לישון.
אישתו סיימה את הניקיונות בשעה 12 בלילה ובשעה של חשבון נפש אמרה לעצמה: "איזו אישה רעה אני מה בסך הכול ביקש בעלי לאחר 20 שנה? מכפלת? ! . . . אעשה לו הפתעה! . . ."
קמה מיד הוציאה את המכנסים מהארון גזרה 5 ס״מ קיפלה 5 ס״מ ותפרה.
בתחושה טובה עלתה על יצועה, מחר היא תשמח את בעלה. . . . כך חשבה.
הבת שלו חזרה בשעה 2 בלילה וגם היא בשעה של חשבון נפש אמרה לעצמה: "איזו ילדה רעה אני. מה בסך הכול ביקש אבא ממני? . . . ועוד לאחר שהשקיע בי ונותן לי כל מה שביקשתי ממנו? מכפלת? ! . . . אעשה לו הפתעה! . . ."
קמה מיד הוציאה את המכנסים מהארון גזרה 5 ס״מ קיפלה 5 ס״מ ותפרה.
בתחושה טובה עלתה על יצועה, מחר היא תשמח את אבא. . . כך חשבה.
בשעה 4 לפנות בוקר קמה חמתו לשתות כדור. ובשעה של חשבון נפש אמרה לעצמה: "איזו חמה רעה אני מה בסך הכול ביקש חתני היקר שמארח אותי בביתו? מכפלת? ! . . . אעשה לו הפתעה! . . ."
קמה מיד הוציאה את המכנסים מהארון גזרה 5 ס״מ קיפלה 5 ס״מ ותפרה.
בתחושה טובה עלתה על יצועה, מחר היא תשמח את. . . . כך חשבה. . . . .
מסכן האיש, אפילו מכנס ברמודה לא נותר לו. . .
משל הוא וללמוד אנו צריכים לו:
מצווה שבאה לידנו אם לא נקיימה מיד, לא רק שנאבד אותה אלא גם נחבל בה. . .
זריזות למצווה היא מדד לאהבה. אם יהודי מתאמץ להזדרז הרי הוא מגלה חיבה למי שציווה עליו. . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה