יום רביעי, 22 באפריל 2026

סיפור באלונקה למירון

באלונקה למירון: כְּבֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הָיָה גְּדַלְיָה מֵאִירוֹבִיץ' בְּעֵת שֶׁהוּבַל בְּתוֹךְ קְבוּצַת צְעִירִים מֵעַיְרָתוֹ מַרְמְרוּשׁ (בְּאֵזוֹר צֶ׳כוֹסְלוֹבַקְיָה) לְמַחֲנֵה-כְּפִיָּה גֶּרְמָנִי. בַּמַּחֲנֶה הָעָסְקוּ מְאוֹת צְעִירִים יְהוּדִים בְּיִצּוּר תַּחְמֹשֶׁת לִצְבָא גֶּרְמַנְיָה. לִקְרַאת סוֹף הַמִּלְחָמָה הִנְחִיתוּ מְטוֹסֵי בַּעֲלוֹת-הַבְּרִית הַפְצָצָה כְּבֵדָה עַל הַמַּחֲנֶה. בְּסִיּוּמָהּ גִּלּוּ הָאֲסִירִים, כִּי כָּל הַשּׁוֹמְרִים נָסוּ עַל נַפְשָׁם. בְּלִי לְאַבֵּד רֶגַע נָשְׂאוּ גַּם הָאֲסִירִים אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ מֵהַמַּחֲנֶה אֶל הַיַּעַר הַקָּרוֹב. לְאַחַר טִלְטוּלִים וּתְלָאוֹת הִצְלִיחַ גְּדַלְיָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בָּאֳנִיַּת מַעְפִּילִים. זֶה הָיָה בִּשְׁנַת תש״ז. כְּשֶׁדָּרְכוּ רַגְלָיו עַל אַדְמַת הָאָרֶץ עֲדַיִן הָיָה בִּבְחִינַת שֶׁלֶד, וּמִשְׁקָלוֹ לֹא עָלָה עַל שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה קִילוֹגְרָם. גְּדַלְיָה הוֹתִיר מֵאֲחוֹרָיו אֶת הוֹרָיו, שִׁבְעַת אֶחָיו וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ הָעֲנֵפָה. כֻּלָּם נִטְבְּחוּ בִּידֵי הַגֶּרְמָנִים יִמַח-שְׁמָם. הוּא עָלָה לִירוּשָׁלַיִם, וְאֻמַּץ עַל-יְדֵי מִשְׁפָּחָה בִּשְׁכוּנַת בָּתֵּי-הוּנְגָרִין. גְּדַלְיָה רָצָה מְאוֹד לְשַׁקֵּם אֶת עַצְמוֹ, גּוּפָנִית וְנַפְשִׁית, וְלָכֵן הִצְטָרֵף לָאֵצֶ״ל (אִרְגּוּן צְבָאִי מַחְתַּרְתִּי שֶׁנּוֹסַד בִּירוּשָׁלַיִם). בַּתְּחִלָּה לֹא יִחֲסוּ לוֹ מְפַקְּדֵי הָאֵצֶ״ל עֶרֶךְ מְיֻחָד, אַךְ בִּמְהֵרָה שִׁנּוּ אֶת דַּעְתָּם כְּשֶׁגִּלּוּ כִּי לִפְנֵיהֶם מֻמְחֶה עַתִּיר נִסָּיוֹן בְּיִצּוּר פְּצָצוֹת. הֵם הֶעֱמִידוּ לִרְשׁוּתוֹ קוֹמַת מַרְתֵּף בְּמֶרְכַּז הָעִיר, שָׁם עָסַק בְּיִצּוּר חָמְרֵי חַבָּלָה לִפְעֻלּוֹת הָאֵצֶ״ל. מֵעַל הַמַּרְתֵּף שָׁכְנָה חֲנוּת לְמִמְכַּר דִּבְרֵי דֹּאַר, שֶׁהִפְעִיל אִישׁ אֵצֶ״ל אַחֵר. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה גְּדַלְיָה עוֹלֶה לַחֲנוּת וּמְסַיֵּעַ לָאִישׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ, דָּבָר שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לָתֵת הֶסְבֵּר לְעֻבְדַּת הַגָּעָתוֹ לַמָּקוֹם מִדֵּי יוֹם. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה זֻעְזַע הַיִּשּׁוּב מֵרֶצַח שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה רוֹפְאִים וְאַחֲיוֹת יְהוּדִים, שֶׁעָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם בְּשַׁיָּרָה אֶל הַמֶּרְכָּז הָרְפוּאִי 'הֲדַסָּה' שֶׁעַל הַר-הַצּוֹפִים. הָאֵצֶ״ל הֶחְלִיט בִּתְגוּבָה לְפוֹצֵץ אֶת מִגְדַּל בֵּית-הַחוֹלִים הַנּוֹצְרִי 'אוֹגוּסְטָה וִיקְטוֹרְיָה', שֶׁמִּמֶּנּוּ נָהֲגוּ הַיַּרְדֵּנִים לִתְקֹף אֶת נוֹסְעֵי הַשַּׁיָּרוֹת. גְּדַלְיָה הִצְטָרֵף לַפְּעֻלָּה כְּחַבְּלָן. בְּמַהֲלַךְ הַפְּעֻלָּה נִפְגַּע מֵרְסִיסִים, אַךְ הַפְּגִיעָה הַקָּשָׁה יוֹתֵר הָיְתָה שֶׁל כַּדּוּרֵי דּוּם-דּוּם, שֶׁחָדְרוּ לְקַרְסֹל רַגְלוֹ הַיְּמָנִית. גְּדַלְיָה הִתְמוֹטֵט וְהֻבְהַל לַ׳הֲדַסָּה'. הַפְּצִיעָה הַקָּשָׁה גָּרְמָה זִהוּם מְסֻכָּן. הָרוֹפְאִים נָטוּ לִקְטֹעַ חֵלֶק מֵהָרֶגֶל. בְּנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן לִמְנֹעַ אֶת הַקְּטִיעָה בִּצְּעוּ הָרוֹפְאִים נִתּוּחַ מְסֻבָּךְ שֶׁל הַשְׁתָּלַת עֶצֶם זָרָה בִּמְקוֹם הָעֶצֶם הַמְּרֻסֶּקֶת, אַךְ הַשֶּׁתֶל נִדְחָה. נֶמֶק הֵחֵל לְהִתְפַּשֵּׁט. הַקְּטִיעָה הָיְתָה כָּעֵת בִּלְתִּי-נִמְנַעַת.

דִּכָּאוֹן עָמֹק הִשְׁתַּלֵּט עַל גְּדַלְיָה. הוּא הִגִּיעַ אַרְצָה בּוֹדֵד וַחֲסַר-כֹּל. חֲלוֹמוֹ הָיָה לָשֵׂאת אִשָּׁה וּלְהָקִים מִשְׁפָּחָה. וְעַכְשָׁו, מִי יִרְצֶה בִּקְטוּעַ רֶגֶל? גְּדַלְיָה הִתְעַטֵּף בִּיגוֹנוֹ וְסֵרֵב לְדַבֵּר אֲפִלּוּ עִם רוֹפְאָיו.

שְׁנֵי אַבְרֵכִים יְרוּשַׁלְמִים, סוֹפְרֵי סְתָ״ם, ר' אַבְרָהָם וְר' נְתַנְאֵל אַיְּזְנְבַּךְ, נָהֲגוּ לִפְקֹד פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ אֶת 'הֲדַסָּה' וּלְקַיֵּם שָׁם מִצְוַת בִּקּוּר-חוֹלִים. הֵם הִכִּירוּ אֶת גְּדַלְיָה וְחִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ.

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי אֶמְצַע חֹדֶשׁ אִיָּר. אֶחָד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל גְּדַלְיָה וְלָחַשׁ עַל אָזְנוֹ: "בְּעוֹד יוֹמַיִם יָחוּל לַ״ג בָּעֹמֶר. הַאִם תִּרְצֶה לָבוֹא אִתָּנוּ לְקֶבֶר רַשְׁבִּ״י בְּמִירוֹן?". גְּדַלְיָה הִסְכִּים. לֹא הָיָה לוֹ מָה לְהַפְסִיד. אוּלַי נֵס יַצִּיל אֶת רַגְלוֹ. בְּאִישׁוֹן לַיִל הִתְיַצְּבוּ הַשְּׁנַיִם לְיַד מִטָּתוֹ, כִּסּוּהוּ בְּסָדִין וּנְשָׂאוּהוּ בַּאֲלוּנְקָה, כְּאִלּוּ הָיָה מֵת. אִישׁ מֵהַצֶּוֶת לֹא חָשַׁד בָּהֶם. הַשְּׁנַיִם הֶעֱמִיסוּהוּ עַל טֶנְדֶר שֶׁנָּסַע הָעִירָה, וְעִם שַׁחַר הֶעֱלוּ אֶת גְּדַלְיָה עַל מַשָּׂאִית שֶׁיָּצְאָה לְמִירוֹן. לְמִירוֹן הִגִּיעוּ בִּשְׁעַת שְׁקִיעָה שֶׁל עֶרֶב לַ״ג בָּעֹמֶר. יְהוּדִים טוֹבִים נָשְׂאוּ אֶת גְּדַלְיָה אֶת כָּל מַעֲלֵה הָהָר, עַל-גַּבֵּי אֲלוּנְקָה. הוּא הֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ מִתְחַם הַקֶּבֶר, עַל אֶדֶן חַלּוֹן. גְּדַלְיָה פָּתַח סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֵחֵל לִקְרֹא בּוֹ בִּבְכִי נִסְעָר. כַּעֲבֹר שָׁעָה שָׁמַע לְפֶתַע קוֹלוֹת שִׁירָה. גְּדַלְיָה, שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת מִנְהֲגֵי הַמָּקוֹם, הִתְפַּלֵּא: בְּתוֹךְ הַחֶדֶר בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים וּבַחוּץ שָׁרִים? ! הוּא נִסָּה לְהִתְיַשֵּׁב כְּדֵי לְהָצִיץ הַחוּצָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִגַּשׁ אֵלָיו אָדָם יָשִׁישׁ. "זוֹהִי תַּהֲלוּכַת סֵפֶר-הַתּוֹרָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת עַבּוּ", אָמַר וְהִמְשִׁיךְ: "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁקָּשֶׁה לְךָ לָקוּם, אֲבָל לִכְבוֹד הַתּוֹרָה כְּדַאי לְהִתְאַמֵּץ". הַיָּשִׁישׁ הוֹשִׁיט לִגְּדַלְיָה יָד וְסִיֵּעַ לוֹ לְהִתְרוֹמֵם עַל רַגְלָיו. בְּמַאֲמָץ רַב דִּדָּה גְּדַלְיָה הַחוּצָה, וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה כַּמָּה וְכַמָּה פְּסִיעוֹת בְּתוֹךְ הַמַּעְגָּל, חָזַר פְּנִימָה מוּתָשׁ כֻּלּוֹ. בְּכָל-זֹאת שָׂמַח עַל שֶׁנָּטַל חֵלֶק בַּשִּׂמְחָה. לְמָחֳרָת שָׁב גְּדַלְיָה לַ׳הֲדַסָּה'. הַסֶּגֶל הָרְפוּאִי הִבִּיט עָלָיו כְּעַל אָדָם בִּלְתִּי-שָׁפוּי. לְאַחַר יוֹם שֶׁל מְנוּחָה בִּקְּשׁוּ הָרוֹפְאִים לְבַצֵּעַ אֶת הַקְּטִיעָה. רֶגַע לִפְנֵי הַהַרְדָּמָה, הִתְיַשֵּׁב גְּדַלְיָה עַל הַמִּטָּה וְסִפֵּר לָרוֹפְאִים עַל הַנְּסִיעָה לְמִירוֹן. הוּא סִפֵּר לָהֶם עַל הַיָּשִׁישׁ הָאַלְמוֹנִי וְעַל הָרִקּוּד. הָרוֹפְאִים הִתְקַשּׁוּ לְהַאֲמִין. לְבַסּוֹף סִיֵּם וְאָמַר: "אַחֲרֵי כָּל זֶה, עֲשׂוּ אַתֶּם מָה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת, וְהַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים יַעֲשֶׂה מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת". וְאָז הִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא: הָרוֹפְאִים הֵסִירוּ אֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת וּלְתַדְהֵמָתָם גִּלּוּ שֶׁחָלָה נְסִיגָה דְּרָמָתִית בְּמַצַּב הַנֶּמֶק. בְּמַקְבִּיל נִרְאוּ סִימָנִים רִאשׁוֹנִים לְהִקָּלְטוּת הַשֶּׁתֶל. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים שָׁב גְּדַלְיָה לְבֵיתוֹ, צוֹעֵד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו. לְאַחַר זְמַן לֹא-רַב הִכִּיר אֶת מִי שֶׁהָיְתָה לְרַעְיָתוֹ וּלְאֵם שִׁבְעַת יְלָדָיו. אָבִי, ר' גְּדַלְיָה מֵאִירוֹבִיץ' זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִפְטַר בְּכ״ח בְּאִיָּר תש״מ. יִהְיוּ הַדְּבָרִים לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ. (סיפר ישעיהו מאירוביץ קרית ארבע ).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטעות של יחידה 777 בלרנקה

הסיפור של יחידה 777 המצרית בקפריסין (הידוע כפשיטה על נמל התעופה בלרנקה ב-19 בפברואר 1978) הוא אחד הכשלונות המבצעיים המפורסמים והקטלניים ב...