הנהגות חכמי מרוקו ועוד בחג הסוכות

הנהגות חכמי מרוקו בחג הסוכות

לקוח מהאתר:

https: //moreshet-morocco. com/category/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95/page/8/

מספרים על הקדוש רבי דוד רפאל בירדוגו זצ״ל (בנו של הקדוש אדמו״ר רבי יעקב בירדוגו המכונה "החכם זיע״א" מעיר מכנאס שבמרוקו), שהיה בכבודו ובעצמו מקלף את קנה הסוף, מהם היה עושה את הסוכה, מיפה ומיישר את הסכך. בעת העבודה היה שר שירים שחיבר אביו הקדוש ז״ל על הסוכה, הלא הם כתובים בספרו "קול יעקב", וגם שירי המשורר רבי דוד בן חסין זצ״ל גם הם כתובים בספרו "תהלה לדוד". (ילקוט שבע ח״ח דף ל״ב)

"עישה" בתו של הרה״צ רבי כליפה אלמליח זצ״ל, רב ק״ק אולד מנצור במרוקו, מעידה כי רבינו לא היה יוצא מן הסוכה כל שבעת ימי החג, למעט בזמן התפילה בבית הכנסת, וגם בביתו לא היה שוהה כלל אלא יושב בסוכה ועוסק בתורה. והיה מסביר את ישיבתו בסוכה כל אותם ימים, חלילה שלא להעליב את האורחים החשובים האושפיזין שנמצאים בסוכה. ואף הנשים הקפידו לאכול בסוכה.

מעשה בצדיק בבא סאלי שהיה נוהג לישון בסוכה במשך כל שבעת ימי החג, ואפילו בימי זקנותו ומחלתו ישן בסוכה. בשנתיים האחרונות לחייו נזקק הצדיק לאינפוזיה, ועם האינפוזיה היה ישן בסוכה.

מעשה היה בהרה״ג רבי חזקיה מדיני בעל שדה חמד זצ״ל, שהיה חולה מאד, ולמרות הפצרותיהם של בני המשפחה עמד על דעתו לישון בסוכה. במשך הלילה הורע מצבו של הרב, ובנות המשפחה התלחשו כי שינת הסוכה היא שגרמה להחמרה במצבו האנוש. קרא להן אביהם רבי חזקיה ואמר: "דעו לכן, כי נגזר עלי למות באותה לילה, ורק בזכות השינה בסוכה זכיתי ונשארתי בחיים."

סיפר מעשה נפלא מהגאון רבי שמעון חיים פינטו על הגאון החסיד רבי שלום בוזגאלו זצ״ל, בעל "מקדש מלך" מהעיר מראכש, שהיה עורך את כל תפלות במשך החג בסוכה וסבר שדין סוכה כקדושת בית הכנסת, ואף את צרכיו היה עושה בצנעא בסוכה (ולא כרב הבן איש חי), וכך היה שלא יצא בכל ימי החג מבית הכנסת, וקיים הפסוק בפשטות: "בסוכות תשבו שבעת ימים" (שמעתי מפי רבי אברהם בוגנים).

הצדיק רבי שלום הלוי זצ״ל, מחבר הספר נתיבות שלום ורב ק״ק אופראן וטהלה במרוקו ובארץ רב ק״ק ביבנה, היה הרב מתגורר בקומה שנייה, והסוכה הייתה בחצר הבנין. בסוף ימיו סבל הרב רבות מכאובים ברגליו עד שהיה מדדה את רגליו בהליכתו, ובכל זאת אם הרב חפץ לשתות אפילו מים שמותר לשתות מחוץ לסוכה, החמיר על עצמו והיה יורד לסוכה ואפילו לשתיית מים.

הצדיק סידנא בבא סאלי נהג ערב חג הסוכות ובידו לקח סרטי בד צבעונים והיה מעטר בהם את הלולב לקיים מצות "זה אלי ואנוהו", ואחר חג הסוכות היה לוקח את הסרטים הללו ותופר אותם במו ידיו בקצוות טליתו, משום חיבוב מצוה. (סידנא בבא סאלי עמוד 21)

גם בראש פנה היו הרה״צ הרב מסעוד אדרעי זצ״ל ובניו ישנים בסוכה שאינה נעולה (מחוסר אמצעים להתקין בה דלת). באותה תקופה היו מסתובבים בלילות שועלים ותנים, ולמרות הסכנה הקפיד הצדיק לישון בסוכה, אפילו שאינה מגנת כראוי. לגביו, מצות שינה בסוכה שקיימה בפשטות ובתמימות, תגן עליו מסכנת החיות הרעות. הרבנית לעומתו חששה מעט, על כן קשרה כלב וכבש בסמוך לדלת הסוכה. ותפקידו של הכבש היה לשמש מאכל לחיה רעבה שתשביע בו את רעבונה ותניח לישנים לישון את שנתם במנוחה. (הצדיק מראש פנה עמוד 241)

כתב הגר״י משאש זלה״ה אודות הנהגת אביו הרה״צ חיים משאש זלה״ה וז״ל: "בליל י״ד בתשרי היה משתדל בכבודו ובעצמו בבנין ובתקון הסוכה, ואחר גמר הבנין היה עושה לשכניו סעודה קטנה בט״ו ומיני פירות ויין שרף ושירות וזמירות, לגודל שמחת עשיית המצוה. ובליל ראשון של סוכות היה עושה סעודה גדולה לכל השכנים תוך הסוכה, והיה שמח שמחה גדולה ונוראה לכבוד החג." (תפארת בנים על אבותם)