דודתי חלתה בסרטן והרופאים טענו שנשארו לה שלושה חודשים לחיות. הלכנו לרב אליהו זצ״ל יחד עם הבת שלה, שהייתה אז רווקה בת 28. הרב שאל את דודה שלי: "כמה נרות את מדליקה בליל שבת?"
הדודה חשבה מעט ואמרה: "בערך שלושים". הרב שאל בפליאה: "כמה?" והיא חזרה ואמרה: "בערך שלושים".
"למה?" – שאל הרב.
דודתי אמרה לו: "שניים לכבוד שבת, אחד לאבא, אחד לאימא, עוד אחד לבבא סאלי. . ."
שאל הרב: "ולרבי שמעון בר יוחאי את מדליקה?"
אמרה לו: "לא!"
אמר לה: "תדליקי גם לרשב״י!"
לאחר מכן הרב בירך אותה ברפואה שלמה. אחרינו נכנסה הבת שלה לבקש ברכה לזיווג.
מייד כשיצאנו מביתו של הרב התקשר אליה בחור שהיה עמה בקשר לפני כמה שנים והציע לה לחזור ולהיפגש עמו. החתונה נערכה כעבור חודשים מעטים. גם דודתי זכתה לברכה מיוחדת. היא האריכה ימים עוד עשר שנים ונפטרה בראש השנה שנת תש״ע.
(שמעון ברק, בית הדסה, חברון)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה