נתנאל אלינסון
כשסבא שלי רצה לעלות לארץ, חמיו אמר לו שזה בתנאי שהוא מתחייב על דבר אחד:
אם הולכת להיות בארץ ישראל שואה שניה, אתה מיד מחזיר את הבת שלי והנכדים שלי לשוויץ.
ימים ספורים לפני מלחמת ששת הימים, כשכולם היו בטוחים שהסיפור הציוני נגמר ושהאחרון שיוצא מהארץ שיכבה את האור, סבא היה צריך למלא את השבועה.
נחזור רגע אחורה.
לסבא שלי, הרב אליקים אלינסון קראו במשפחה "הכבשה הלבנה". כי בעוד כל משפחתו בגייצד שבאנגליה היו לובשי שחורים, הוא נדבק קשות בחיידק הציוני. למרות שבאנגליה הוא היה רב חשוב, התעקש לעלות לארץ.
אבל אשתו, סבתי, סבתא רות האהובה, היא ממשפחת רוטשילד המיוחסת (בת נינה של אחד הברונים). לא אחד כמו אבא שלה, סבא יוסף רוטשילד, ייתן לנסיכה שלו להידקר מהקוצים בפלשתינה מוכת השרב.
לבסוף, כשהבין אבי סבתי, שסבא שלי רציני או משוגע ברצון שלו לעזוב את הירוק האירופאי ולעלות לארץ החמסין, הוא ביקש ממנו רק את ההתחייבות הנ״ל:
אם הולכת להיות בארץ ישראל שואה שניה, אתה מיד מחזיר את הבת שלי והנכדים שלי לשוויץ.
וערב ששת הימים, מי ידע שננצח. הרגישו כאן ששואה שניה מתקרבת.
סבא אליקים היה חייב למלא את השבועה.
בלב כבד הוא עלה למטוס עם אשתו ושניים מילדיו, אבא שלי ואחותו הבכורה, וטס לשוויץ. ממש יום לפני המלחמה.
כשהגיע לאבי אשתו, יוסף רוטשילד, אמר לו:
הנה אני ורות והילדים. קיימתי את השבועה. הגענו.
אבל אז הוסיף ואמר אל מול פניו ההמומות של סבא יוסף:
הילדים הקטנים יישארו אצלך בשוויץ. אבל אני ורות בתך, חוזרים לארץ עוד היום.
מה? ! ?
זעק חמיו.
אתם משוגעים? אתה יודע מה הולך להיות שם?
ואז סבא אליקים, שאמנם היה ג׳ינג׳י באופי אבל עדיין אלוהים יודע מאיפה היה לו את האומץ, הסתכל לחמיו בעיניים ושאג מנהמת ליבו במבטא מלעילי:
"וכי אני מחלון? ! וכי אני כיליון? !"
דממה השתררה.
מחלון וכיליון, בניו של אלימלך ממגילת רות, אלו שברחו מהארץ כשהיה קצת קשה. הלכו לארצות השפע ולבסוף חלו ונתכלו וזכר אין להם.
עוד באותו היום, סבא אליקים, יחד עם רות שלו, סבתא שלי, עלו על מטוס לארץ ישראל. במטוס היו רק הם והטייס כי מי משוגע לחזור לארץ מוכת מלחמה.
סבא וסבתא שלי היו המשוגעים האלה.
"וכי אני מחלון? ! וכי אני כליון? !"
זוכה סבתא רות להאריך ימים, והשבוע כבר נולדה לה בת נינה, זהר, החימשה השנייה בארץ ישראל.
***
השבת זכיתי ללמוד עם אבי ואמי וילדי את מגילת רות, ואבי סיפר לי לראשונה את הסיפור בהתרגשות רבה. היום לפי התאריך הוא היום האחרון של מלחמת ששת הימים, עוד רגע שבועות. זה הסיפור שמחבר את שניהם.
בתמונה, סבי, הרב אליקים גייצל אלינסון זצ״ל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה