תענית כג.
אבא חלקיה היה נכדו (בן בנו) של חוני המעגל. בדומה לסבו גם הוא היה מפורסם בצדקתו, וכשהיה צריך גשם היו פונים אליו שיתפלל. פעם אחת נשלחו אליו זוג חכמים כדי שיתפלל על גשם. כשבאו לא מצאו אותו בביתו אלא בשדה, כשהוא עודר. נתנו החכמים שלום לאבא חלקיה אך הוא התעלם ולא השיב להם שלום. בערב כשעמד לחזור לביתו הניח את המעדר וחבילת עצים להסקה על כתף אחת, ואת גלימתו על הכתף השנייה. כל הדרך הוא הלך יחף, אך כשעברו בתוך מים הוא נעל נעליים. כשעברו בתוך קוצים הוא הגביהה את בגדיו מעל הקוצים. לפני שהגיעו לביתו, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת. כשנכנסו הביתה נכנסה האישה ראשונה ואחריה אבא חלקיה ולבסוף נכנסו החכמים. בבית התיישבה המשפחה לאכול, אך אבא חלקיה לא הזמין את החכמים לסעוד איתם. כשהוא חילק לחם הוא נתן לבנו הגדול פרוסה אחת ולקטן שתי פרוסות. לאחר מכן הוא אמר לאשתו שהחכמים באו לבקש שהוא יתפלל על גשם, והוא ביקש ממנה שהיא תעלה איתו לגג להתפלל בלי שהם ירגישו, וכך הם לא ידעו שבזכות תפילתם בא הגשם. אבא חלקיה ואשתו עלו לגג ונעמדו בשתי צדדי הגג להתפלל. כשהגיעו ענני הגשם הם באו בתחילה מהצד בו אשתו עמדה. כשירד אבא חלקיה מהגג שאל את החכמים "לשם מה באתם". החכמים אמרו לו שבאו לבקש על גשם. אמר להם "ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה", שהרי כבר עומד לרדת גשם. אמרו לו החכמים "יודעים אנו שהגשם יורד בזכותך, אך אנו מבקשים שתסביר לנו את כל הדברים התמוהים שראינו עד כה".
אמר להם אבא חלקיה: כשבאתם לא השבתי לכם שלום כיוון שאני שכיר, ולא רציתי להפסיק את עבודתי ולגזול בכך את בעל הבית שלי. לא שמתי את המעדר על הכתף שבה הגלימה כיוון שהיא לא הייתה שלי, ומי שהשאיל לי אותה לא השאיל אותה כדי שאשים עליה מעדר אלא כדי שאלבש אותה. כל הדרך הלכתי יחף כיוון שאני יכול להיזהר ממכשולים, במים איני רואה על מה אני דורך ולכן נעלתי שם נעליים. כשעברנו בקוצים הרמתי את גלימתי כדי שלא תיקרע, שהרי הבשר אם נשרט מתרפא אך הגלימה אם נקרעת אינה מתאחה. אשתי יוצאת מקושטת לקראתי כדי שלא אסתכל על נשים אחרות בדרך. היא נכנסה ראשונה ואחריה אני, כיוון שאינני מכיר אתכם וסומך עליכם ולא רציתי שתשארו לבד עם אשתי. לא הזמנתי אתכם לסעוד, כיוון שלא היה לנו מספיק אוכל גם בשבילכם, ואם הייתי נותן לכם זה לא היה בלב שלם, ואתם הייתם מחזיקים לי טובה על דבר שלא נעשה בלב שלם. בני הגדול נמצא כל היום בבית, וכשהוא רעב הוא אוכל, לכן היה מספיק לו פרוסה אחת. בני הקטן נמצא כל היום בבית הכנסת, ולא היה לו מה לאכול, לכן נתתי לו שתי פרוסות. הסיבה שבגללה הגיע הענן מהצד של אשתי הוא בגלל שזכיותיה מרובות מזכויותיי. ראשית היא נמצאת בבית וכשמגיע עני היא נותנת לו אוכל והוא נהנה מיד, אני נמצא בשדה, כשמגיע עני אני נותן לו כסף, והוא נהנה רק לאחר זמן. שנית, היו לנו שכנים בריונים שהפריעו לנו, אני התפללתי שהם ימותו והיא התפללה שהם יחזרו בתשובה, והם אכן חזרו בתשובה.
סיפור נוסף מסופר בגמרא על נכד אחר של חוני (בן בתו) "חנן הנחבא", שגם הוא היה בעל יכולות מיוחדות בעניין התפילה על הגשם. כאשר היו צריכים גשם היו שולחים אליו ילדים שימשכו בבגדיו ויבקשו "אבא תביא גשם". אז הוא היה נעמד ומבקש "ריבונו של עולם אנא רחם על ילדיך שאינם מבחינים בין אבא שיכול להוריד גשם לאבא שאינו יכול להוריד", ומיד היה יורד גשם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה