פעם הכנתי סרט על ההילולה של ל״ג בעומר במירון, ולצורך כך שכרתי חמישה צלמים שיסתובבו במשך כל ל״ג בעומר במירון במקומות שונים ויצלמו. כמובן שאני ליוויתי אותם, וכשהרב זצ״ל הגיע כדרכו בסביבות חצות הלילה מייד התקבצו סביבו מאות אנשים, מלבד כל האוטובוסים והנלווים אליו שהגיעו עמו מירושלים. הצלמים התלוו אל הרב בכל הסיור שלו, שכלל בדרך כלל לימוד ליד הציון, ואחר כך ריקודים בחצר החיצונית. בין לבין, היו ניגשים אנשים רבים לקבל ברכה מהרב, שהיה שרוי באותן השעות בשמחה מאוד גדולה.
גם אני נלוויתי לחבורה הקדושה הזאת, וכשהסיפור הבא קרה לא הבחנתי בו, למרות שהייתי, כמו אנשים רבים אחרים, קרוב מאוד לרב. אולי בגלל הדוחק, אולי בגלל שמחשבתי הייתה טרודה, ואולי בגלל שאם רואים דבר כזה קשה להאמין שהוא קורה מול עיניך. אבל כשרואים אותו מצולם אי-אפשר להתכחש למציאות.
ניגש אל הרב יהודי עם מבט עצוב על פניו וילד כבן חמש או שש על ידיו, ואומר לרב: "שהרב יברך את הילד הזה, הוא לא יכול ללכת". הרב, שהיה בשמחה עצומה ובהארה גדולה על פניו, אמר לאבא: "שים אותו על הארץ והוא ילך". אבל האבא, שלא הבין את העניין, חזר ואמר לרב: "הוא לא יכול לעמוד בכוחות עצמו". אמר לו הרב בחיוך: "שים אותו על הארץ". שם האבא את בנו על הארץ בזהירות, והבן נעמד על רגליו. הרב אמר לו: "תתחיל ללכת", והבן החל ללכת, בתחילה בזהירות ואחר כך ביתר ביטחון. בצילומים שלאחר מכן כבר רואים את הילד הזה מסתובב עם כולם בתוך המעגלים.
זה פשוט לא יאומן, אבל זה מצולם ומתועד, וכל אחד יכול לראות את זה.
(הרב ישראל גליס)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה