הפנינים השחורות והלבנות
המזל פשוט בורח מחיים פישלר', אמרו כל מכיריו של איש העסקים הכושל. ואכן, בכל עסק שחיים פישלר שלח את ידו, הוא הצליח להפסיד כסף.
חיים פישלר הגיע ממשפחת סוחרים עשירים, שחלקם עסקו בנדל׳ן וחלקם היו סוחרי זהב ויהלומנים. אבל הוא עצמו נכשל חרוצות בכל עסק שפתח. תמיד מישהו הצליח לעבוד עליו ולהוציא אותו בידיים ריקות. בכל פעם שהוא סיפר לידידיו בהתלהבות על תחום עיסוק חדש, המתינו כולם לראות באיזו דרך יצירתית הוא יפסיד את כספו הפעם. באחת הפעמים מכר לו סוחר ממולח תכשיטי זהב ולאחר מכן התברר שזה ציפוי זהב בלבד, במקרה אחר מישהו מכר לו אבני חן ססגוניות, שלאחר מהן התבררו כזכוכיות צבועות בשיטה מיוחדת וקשה לגילוי.
יום אחד ישב חיים פישלר בחנותו, ולפתע נכנס אדם בלתי מוכר. האיש פתח נרתיק קטן והוציא מתוכו חמש אבנים שחורות שחיים פישלר טרם ראה כמותן מעולם.
'מה זה?' שאל את האיש.
'אלו פנינים שחורות שמגיעות מאי מסוים בדרום יפן. זה הולך להיות הדבר הבא בתחום הפנינים”.
'פנינים שחורות? מי יקנה פנינים שחורות?'
'תתפלא שזה מה שהולך היום בחו׳ל', אמר האיש. 'קח את האבנים הללו ונסה למכור אותן, ותראה איזה ביקוש יש להן”.
חיים פישלר אכן נטל את האבנים והציע אותן לכמה לקוחות. להפתעתו התברר לו שאנשים אכן שמעו על הסוג החדש של הפנינים והיו מוכנים לשלם עליהן מחיר גבוה פי כמה מהפנינים הרגילות והלבנות.
'אתה יכול להביא לי עוד פנינים כאלו?' התקשר חיים פישלר אל האיש, והלה אכן הביא לו עוד מספר מצומצם של פנינים שחורות, שגם אותן מכר פישלר ברווח הגון.
'סוף סוף מצאתי עסק מוצלח', חשב פישלר, 'אבל מדוע שארכוש את האבנים מהסוחר? עדיף לנסוע ולהשיג את האבנים הללו במקור, בדרום יפן, ואז אוכל למכור אותן ברווח כפול ומכופל”.
הוא לווה כסף מידידים, בירר היכן בדיוק מצוי אותו אי, וטס ליפן.
כשהגיע אל אזור האי, התברר לו שכמה דילרים יפנים ממולחים כבר הספיקו להשתלט על השוק. הם רכשו מראש את כל הפנינים שהכפריים היו שולים ממעמקי הים, וכל הסוחרים מכל רחבי העולם הופנו רק אליהם. אותם דילרים ממולחים הרוויחו דמי תיווך, אולם המחיר עדיין היה זול בצורה ניכרת, והסוחרים יכלו לחזור לארצותיהם ולמכור את הפנינים ברווח נאה.
חיים פישלר ניהל משא ומתן ממושך עם הדילרים היפנים, והשיג כמות נאה של פנינים שחורות במחיר זול במיוחד. הבעיה היתה שגם שלטונות המכס בארצות השונות כבר שמעו על הפנינים החדשות והיקרות, וגם הם רצו את חלקם. בעוד שהפנינים הלבנות חויבו במכס נמוך, הרי שלפנינים השחורות נקבע שיעור מכס גבוה במיוחד.
חשב חיים פישלר וחשב עד שמצא פתרון: הוא קנה צבע לבן מיוחד, וצבע את כל הפנינים השחורות בלבן כדי להטעות את אנשי המכס.
כל הטיסה עברה עליו במתח ובחשש שמא התרמית תתגלה בשדה התעופה והוא יחויב במכס ואף בקנס, אך כשהוא הגיע לישראל, העניין עבר בשלום. המוכסים כלל לא בדקו את הפנינים, הוא שילם את המכס הנמוך הקבוע לפנינים לבנות, ונסע מיד לחנותו כדי להחזיר את האבנים לקדמותן.
חיים פישלר סגר את כל החלונות היטב כדי שאיש לא יראה את מעשיו, ואז נטל חומר ממיס צבע ועבר בעדינות עם מכחול דק על פני הפנינים.
החומר עשה את פעולתו, ואט אט ירד הצבע הלבן והפנינים השחורות התגלו במלוא יופיין. אך לאחר כמה רגעים החל הצבע השחור להתמלא בכתמים לבנים ומכוערים. פישלר המבוהל הוסיף עוד חומר ממיס צבע. תוך שניות נעלם לחלוטין הצבע השחור, והפנינים שבו להיות פנינים לבנות ובוהקות. האמת המרה נחשפה: אלו היו פנינים לבנות רגילות, שאנשי העסקים הרמאים בדרום יפן צבעו אותן בשחור כדי לעבוד על אנשים תמימים כמו חיים פישלר. . .
***
ראש השנה ויום כיפור שחווינו זה עתה, עברו באווירה של קדושה והתקרבות, אבל הנה חוזרים ובאים הימים הרגילים, ושוב אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים מול כל הניסיונות, ולפעמים גם נופלים. . . האם בימים הנוראים פשוט עטינו על עצמנו תחפושת? האם פשוט צבענו את עצמנו בצבע כדי 'לעבור את המכס' ועכשיו אנו חוזרים לסורֵנו? לא ולא! בפנימיותו של כל יהודי יש פנינה אמיתית ומבהיקה. במשך כל ימות השנה היא מתכסה בשכבות שחורות של לכלוך וזוהמה, אבל בימי הרחמים והסליחות ניקינו את עצמנו מכל הקליפות, והאמת הפנימית שלנו זהרה במלוא הדרה.
כל מה שעלינו לעשות עכשיו זה להשתדל לשמור על עצמנו צחים ונקיים, כדי שבשנה הבאה לא יהיו לנו כל כך הרבה שכבות של לכלוך להסיר. . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה