סיפור מעורר השראה מאבינעם הרש לקראת החזרה ללימודים:
כשהייתי מחנך כיתה ג בבית ספר קדם בנוקדים שמתי לב שביום הראשון ללימודים חוץ מתלמיד אחד כל שאר התלמידים שלי רצו לעבר הכיתה בניסיון טבעי ומתבקש לתפוס מקום:
עבור התלמידים המקום שלהם הוא פחות או יותר הכול ובעיקר מלמד על המעמד החברתי:
מי יושב ליד מי ויותר מזה, מי התלמיד שאף אחד לא רוצה לשבת לידו. . .
הסתכלתי על התלמיד האחד הזה שלא רץ ובאופן מפתיע נשאר לעמוד והתבונן במתרחש בכיתה:
"אתה לא רץ לתפוס לך מקום?" שאלתי אותו, מנסה להבין מה נסגר איתו
"לא" ענה לי בהחלטיות
"אמא שלי ביקשה ממני להסתכל למי אין מקום ולשבת על ידו. אז אני מסתכל ואם אראה תלמיד שאף אחד לא רוצה לשבת לידו, אגש אליו ואתיישב לידו"
למי שעוד שאל איך מגדלים בני אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה