דוגמה מופלאה מובאת במדרש (אוצר-המדרשים, אייזנשטיין, עמ' שנו):
"מה עשה משה? מאחד בשבט עד ששה באדר היה הולך שחרית וערבית ומשמש ליהושע כתלמיד לרב, ואותם ל״ו יום עלו למשה יום לשנה. כיצד היה משה משמש את יהושע? בכל יום היה משה עומד מחצות לילה והולך לפתחו של יהושע, ונטל המפתח ופותח את הדלת ונכנס, ונוטל חלוק ומנערה ומניחה אצל מראשותיו, ונוטל מנעליו ומתקנן ומניחן בצדי המטה, ונוטל טליתו וכסותו וסודרו וכובע של זהב ועטרת מרגליות, ומבחינן ומצרפן ומזקקן ומסדרן לפניו על סילון של זהב. שוב היה מביא קיתון של מים וקערה של זהב ומניחן על הסילון, ועדיין יהושע לא היה ניעור משנתו. ואח״כ היה מצוה משה לנער ולכבד בית אהלו של יהושע כעין אהלו של משה, ומכניס כסא הזהב, ופורש סדין של בוץ וסדין של מילת, ומסדר כלים יקרים ונאים שלו כמנהג המלכים. ואחר כך היה יוצא כרוז: משה עומד באהלו של יהושע ואומר כל המבקש להקביל פניו של יהושע יבא ויקביל, שנפל דבר ביהושע מאת ה' להיות פרנס על ישראל. . . ומתקבצים זקני ישראל וכל שרי הגדודים וראשי השבטים ושרי האלפים והמאות והעשרות. כשבאו אצל משה, היה מושיב כל אחד ואחד לפי גדולתו. וכיון שרואה משה שיהושע ניעור משנתו, היה נכנס ונוטל חלוקו ונותנה לו בידו. כיון שהיה יהושע מכיר בו, היה מתבייש, ונוטל חלוקו ומכסה גופו ולובש בזעזעות נפשו ונופל על רגליו של משה, ואומר לו: אל תהרגני רבי בחצי ימי מפני השררה שבאה עלי מאת הקב״ה. אמר לו משה: בני, אל תתיירא! אין לך עוון בזה. במדה שמדדת לי אמדד לך, ששימשתני בסבר פנים יפות, כך שימשתיך תלמידי. ואהבת לרעך כמוך. לא כך שניתי לך? ! יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה