עודד מזרחי: יצאתי מפתח ביתי בשעת בוקר ובידיי שתי שקיות זבל שחורות בוהקות.
צעדתי ברחוב שבזי השקט, הכמעט פיוטי, וראיתי שמשאית הזבל ניצבת ליד הפחים הירוקים בקצה הרחוב.
גנן עירוני במדים ירקרקים הבחין בי מרחוק וקרא לעברי: "תזרוק את השקיות מהר, כי מעמיסים את הפח עוד מעט!".
החלטתי לזרוק את השקיות ממרחק. לא חששתי שאפספס, כי זה שנים שאני מיומן בזריקת שקיות זבל לתוך פחי אשפה עירוניים פתוחים, ואפילו מפיק הנאה מכך. מרגיש כמעט כמו כדורסלן שקולע במדויק לסל.
השקית הראשונה נכנסה למרכז הפח, ואילו השנייה פגעה בקצהו ונפלה ארצה והתפזרה על הארץ. שעטתי לעבר השקית שנפלה, כדי לא להטריח את הגנן שניצב סמוך לפח.
"לא קרה כלום", אמר הגנן, הרים את השקית ואת מה שנפל ממנה והשליך הכל פנימה.
הבטתי בו וצעקה חנוקה נמלטה מפי.
זה היה הרב שבתאי שמתגורר בפאתי נחלאות, מקובל וחסיד.
לפני כמה שנים השתתפתי מדי שבוע בשיעור עמוק בפנימיות התורה שהוא מסר, ובאותה תקופה היה שיעור זה עיקר חיותי הרוחנית. אף פעם לא ידעתי בדיוק איך חי ומתפרנס איש הסוד, אבל לא היה אכפת לי כל כך. אני לא רוצה לדעת הכל, ואפילו מעדיף שדברים יהיו קצת מעורפלים, שיהיה בהם קצת סוד, כיאה לעולם שבו אלוקיו מסתיר את פניו.
"הרב שבתאי! . . . לא זיהיתי אותך. . . אתה? . . .".
הגנן הקדוש הניח לרגע את המגרפה של עיריית ירושלים ואמר בחיוך:
"זאת הפרנסה שלי".
"איך יהודי עמוק כמוך מתעסק בעבודה פשוטה כזאת?", הקשיתי.
"כי אני בנאדם פשוט", אמר.
"הלוואי שירבו פשוטים כמוך בישראל", אמרתי, "אבל אתה גם יהודי שבקי בתורת הסוד. איך אפשר להיות פשוט וגם עמוק?".
"כל העניין הוא להיות פשוט וגם עמוק", הסביר והוסיף: "אם אתה רק פשוט, אז אתה בעצם טפש, ואם אתה רק עמוק, אתה בעצם עקום. . .".
אהבתי את חידושיו, כי אני חובב גדול של צירופי אותיות.
ואז הוסיף: "כמה יוצא בגימטריה 'פשוט' ועוד 'עמוק'?".
"אתה יודע שזה לא הצד החזק שלי", חייכתי לעומתו.
"זה פשוט מאוד - 'תורה'. כל העניין של התורה זה להיות פשוט ועמוק".
"זה נפלא", אמרתי והוספתי: "אבל איך אתה יכול מבחינה נפשית לשאת כאלה ניגודים, בבוקר להיות גנן פשוט ובלילה רב שמלמד קבלה וחסידות?".
"אדרבה, זו האמת לגביי. אם הייתי רב שמקבל כבוד ולבוש בחליפת פראק ארוכה עם כל הגינונים, הייתי מרגיש שקר בנפשי. ככה קל לי יותר.
הרי יש בכל אחד צד נמוך ופשוט, וכאשר אני חווה אותו באופן יומיומי, אני מרגיש יותר אמיתי".
הוא התנצל בפניי שעליו להמשיך במלאכתו, והמשיך לגרוף עלים כמושים מתחת לעץ העירוני הענקי.
התפעלתי ממה שחוויתי זה עתה, והרהרתי בכך שהרב שבתאי מזכיר לי צדיקים נסתרים, כמו הסנדלר והחייט. עכשיו יש גם גנן. נכון, עד כמה שידוע לי הוא לא מחולל ישועות, אבל מי תיאר לעצמו שיכול להיות גנן עירוני שמכיר היטב את 'עץ חיים'? !
עליתי לרחוב בצלאל הסואן וחשתי שלא כל אחד יכול לשאת כאלה ניגודים בחייו, אבל התובנה שיהודי צריך להיות פשוט ועמוק גם יחד, נעמה לי כמו הרוח הירושלמית הקרירה שנשבה בעיצומו של היום הבהיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה