בִּזְכוּת כְּבוֹד הַתּוֹרָה!
איך הגיב הרב לנשיא הרודן של אחת ממדינות דרום אמריקה כשהנשיא הניח מאפרת סיגריות על ספר קדוש? מה התרחש שכמעט גרם לתקרית דיפלומטית בין מדינת ישראל למארחים? ואיך לבסוף הנשיא העריץ ביקש את ברכת הרב? וראו כי שם ה׳ נקרא עליך.
בְּאֶחָד מִמַּסְּעוֹתָיו בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, כָּרַב הָרָאשִׁי לְיִשְׂרָאֵל, בִּקֵּר הָרַב בְּבִירָתָהּ שֶׁל אַחַת מִמְּדִינוֹת דְּרוֹם אָמֶרִיקָה. נְשִׂיאָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ הָיָה יָדוּעַ בַּעֲרִיצוּתוֹ הָרַבָּה בִּכְלָל, וּבְיַחֲסוֹ הָעוֹיֵן לַיְּהוּדִים בִּפְרָט.
הָרַב הִגִּיעַ לְבִקּוּר, כְּשֶׁהוּא מְלֻוֶּה בַּשַּׁגְרִיר הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּמְתֻרְגְּמָן, וּבְנִכְבְּדֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית.
הַבִּקּוּר הֵחֵל, וְהָרַב הִגִּישׁ לַנָּשִׂיא אֶת מַתְּנָתוֹ, סֵפֶר פִּרְקֵי אָבוֹת מְתֻרְגָּם לִסְפָרַדִּית. הַנָּשִׂיא עִלְעֵל בַּסֵּפֶר, וְהִנִּיחוֹ בְּנִימוּס עַל הַשֻּׁלְחָן. וְהִנֵּה, שָׁלַף הַנָּשִׂיא סִיגָר, הֵחֵל לְעַשֵּׁן, וְאֶת הַמַּאֲפֵרָה הִנִּיחַ עַל הַסֵּפֶר.
הָרַב לֹא הִתְמַהְמַהּ. הוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְסִלֵּק אֶת הַמַּאֲפֵרָה מֵעַל הַסֵּפֶר.
פִּיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹכְחִים נִפְעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים, כִּי הַנָּשִׂיא, שֶׁכְּבוֹדוֹ נִפְגַּע, יִשְׁתּוֹלֵל מִזַּעַם.
הַנָּשִׂיא לֹא אָמַר דָּבָר. בְּפָנִים חֲתוּמוֹת נָטַל אֶת הַמַּאֲפֵרָה וְהִנִּיחָהּ עַל הַסֵּפֶר בַּחֲזָרָה.
"אֱמֹר לַנָּשִׂיא שֶׁיָּזִיז אֶת הַמַּאֲפֵרָה!" לָחַשׁ הָרַב לַשַּׁגְרִיר שֶׁלְּצִדּוֹ. "לֹא מַנִּיחִים מַאֲפֵרָה עַל סֵפֶר קָדוֹשׁ".
הַשַּׁגְרִיר הֶחֱוִיר וְגִמְגֵּם. הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַחֲשֹׁב עַל כָּךְ, אֲפִלּוּ. אֲבָל הָרַב הִתְעַקֵּשׁ, וְהַנָּשִׂיא דָּרַשׁ לָדַעַת מָה הָרַב רוֹצֶה.
הַשַּׁגְרִיר הִתְגַּמְגֵּם, וְהַנָּשִׂיא פָּנָה לַמְּתֻרְגְּמָן וּבִקֵּשׁ לָדַעַת מָה רוֹצֶה הָרַב הַיְּהוּדִי. בְּלֵית בְּרֵרָה מָסַר הַמְּתֻרְגְּמָן לַנָּשִׂיא אֶת דִּבְרֵי הָרַב, כַּאֲשֶׁר תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ מוֹרִיד הָרַב אֶת הַמַּאֲפֵרָה מֵעַל הַסֵּפֶר.
נִרְאֶה הָיָה כִּי הַנָּשִׂיא מְקַבֵּל אֶת הַהֶסְבֵּר. הַמַּאֲפֵרָה נוֹתְרָה עַל מְקוֹמָהּ.
וְהִנֵּה, הִסְתַּיֵּם הַבִּקּוּר, וְהַנָּשִׂיא קָם וְאָחַז בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הָרַב, וְהֵחֵל מְלַוֵּהוּ הַחוּצָה. מְלַוָּיו שֶׁל הָרַב נִרְעֲדוּ. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים, כִּי הַנָּשִׂיא מְבַקֵּשׁ לְהַעֲנִישׁ אֶת הָרַב בְּאֹפֶן אִישִׁי.
אַךְ בַּחוּץ צִפְּתָה לָהֶם הַפְתָּעָה. שָׁטִיחַ אָדֹם נִפְרַשׂ לְרַגְלָיו שֶׁל הָרַב, וּתְרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת נִשְׁמְעָה. הִתְבָּרֵר, כִּי הַנָּשִׂיא פָּקַד בַּחֲשַׁאי לְאַרְגֵּן אֶת מִשְׁמַר הַכָּבוֹד הַמְּיֻחָד, תּוֹךְ כְּדֵי הַפְּגִישָׁה, לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הָרַב הַגֵּאֶה.
הַנָּשִׂיא לִוָּה אֶת הָרַב עַד לְרִכְבּוֹ, וְשָׁם קָד לְפָנָיו בְּהַכְנָעָה, לֹא לִפְנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא אֵלָיו שׁוּב לִפְגִישָׁה, טֶרֶם שׁוּבוֹ אַרְצָה.
הַפְּגִישָׁה הַשְּׁנִיָּה הִתְרַחֲשָׁה כַּעֲבוֹר כַּמָּה יָמִים, וְנָכְחוּ בָּהּ הָרַב וְהַנָּשִׂיא בִּלְבַד. לְיָמִים סִפֵּר הָרַב, כִּי בְּאוֹתָהּ פְּגִישָׁה, כָּרַע הַנָּשִׂיא עַל בִּרְכָּיו, בִּקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ, וְהִבְטִיחַ לְהָקֵל עַל חַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹ.
"בְּמָה זָכָה הָרַב לַכָּבוֹד הָאַדִּיר מֵאֵת הַנָּשִׂיא הֶעָרִיץ?" נִשְׁאַל הָרַב, וְהֵשִׁיב: "בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה! אֲנִי דָּאַגְתִּי לִכְבוֹדָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, וּמִן הַשָּׁמַיִם הִרְבּוּ בִּכְבוֹדִי."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה