החיים הם כמו גלויה. אתה מתחיל לכתוב, ומשאיר רווח גדול בין האותיות, המילים והשורות; הרי הגלויה גדולה, ואין לך כל כך הרבה מה לכתוב. אבל כשאתה מתקרב לסוף הגלויה, אתה מגלה פתאום שהיא קטנה מכפי שחשבת, ויש לך יותר מה לכתוב מכפי שחשבת. אז אתה מתחיל לכווץ רווחים, להקטין את האותיות, לדחוס את המילים, להדביק את השורות, הכל בניסיון נואש להכניס הכול. בדרך כלל אינך מצליח. לפעמים הדבר החשוב ביותר שרצית לכתוב לא נכנס. ולפעמים, לגודל האסון, אפילו מקום לחתום את שמך לא נשאר לך.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אם ואמונה בחברון
היום, כ״ב תמוז, הוא תאריך היסטורי בחברון. זה סיפור לא יאומן של גבורה, מסירות ואמונה. אברהם ידידיה נחשון נולד בקרית ארבע, בחודש אדר חורפי ...
-
מספר חסיד בובוב מבורו פארק שבשעת לילה מאוחרת טעה ביציאה מהכביש המהיר ומצא את עצמו בהרלם (רובע מגורי בצפון מנהטן בארה''ב היה ידוע כאז...
-
מופיע בטל הראי״ה (קנד-קנח): הסיפור דלקמן מאלף מאד, ומלמדנו תקפו־של־כהן, תוקף עמידתו בשעה שנדרשה תגובה נמרצת, עוז רוחו בהכרח מחאה נגד ע...
-
מאכלי חג השבועות סיפר הרב צבי פרבשטיין רבה של קדומים, שפעם היה בירושלים בשיעור של הרב מרדכי אליהו זצ״ל על הלכות חג השבועות. ועוד לפני ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה