סיפורו של המלך זוג (Zog) הראשון מאלבניה הוא אחד הסיפורים המטורפים, האקסצנטריים והגרנדיוזיים ביותר בהיסטוריה המודרנית.
המלך זוג ששלט בין השנים 1928 ל-1939 באלבניה נודע כמעשן הכבד ביותר בהיסטוריה המתועדת, והמנהיג ששרד עשרות ניסיונות התנקשות בחייו.
המלך זוג החזיק בהרגל עישון קיצוני. לפי התיעודים, הוא נהג לעשן בין 150 ל-225 סיגריות ביום (כלומר, כ-8 עד 11 קופסאות מדי יום). הוא היה מדליק סיגריה מסיגריה באופן רציף בזמן עבודה, פגישות רשמיות ומשחקי פוקר ליליים. השמועות מספרות שהוא אף נהג לכוון שעון מעורר לאמצע הלילה, רק כדי להתעורר, להדליק סיגריה ולחזור לישון. סביבתו הקרובה תיארה אותו כמי שנע תמיד בתוך "ענן עשן סמיך ונייד".
כאשר הכריז על עצמו כמלך אלבניה ב-1928, הוא רכש לעצמו אויבים רבים בגלל רפורמות קשוחות, סכסוכים פוליטיים וביטול אירוסין שגרר נגדו נקמת דם מסורתית (Gjakmarrja) מצד משפחה אלבנית חזקה. במהלך חייו הוא שרד מעל 55 ניסיונות התנקשות.
הוא פחד שיורעל, ולכן רק אמו ואחותו הגדולה הורשו לבשל עבורו ולפקח על האוכל שלו.
עוד לפני שהפך למלך, מתנקש ירה בו פעמיים בחזה בתוך בניין הפרלמנט. זוג סירב להתפנות לבית החולים, נעמד פצוע על הבמה, נשא נאומו להרגעת הקהל ורק אז ניגש לטיפול רפואי.
בשנת 1931, בריאותו של המלך התרופפה (באופן לא מפתיע, בשל העישון הכבד) והוא נאלץ לצאת מאלבניה לטיפול רפואי בווינה, אוסטריה. ב-20 בפברואר 1931, המלך ביקר בבית האופרה של וינה. כשיצא מהמבנה לכיוון רכבו, שני מתנקשים אלבנים גולים ארבו לו ופתחו באש חיה מטווח קרוב.
עוזרו האישי של המלך נורה למוות במקומו, ושר החצר שלו נפצע. במקום לברוח או להתחבא, המלך זוג עשה משהו ייחודי: הוא שלף את אקדחו האישי, יצא מהרכב והחל לנהל קרב יריות פנים אל פנים מול המתנקשים שלו.
בכך הפך המלך זוג לראש המדינה המודרני היחיד בהיסטוריה שירה בחזרה על המתנקשים שלו במהלך ניסיון התנקשות. הוא ניצל מהאירוע ללא שריטה.
למרות שעישן מאות אלפי סיגריות בחייו ולמרות עשרות האנשים שניסו לרצוח אותו, אף אחד מהם לא הצליח להכניע אותו. הוא הודח לבסוף מתפקידו ב-1939 בעקבות הפלישה האיטלקית של מוסוליני לאלבניה.
בשנת 1939 פלשה איטליה הפשיסטית של מוסוליני לאלבניה, והמלך זוג נאלץ לברוח עם משפחתו, עוזריו וארגזים מלאים במטילי זהב של הממלכה. הם מצאו מקלט זמני בצרפת.
בשנת 1940, כאשר גרמניה הנאצית פלשה לצרפת, המלך שוב היה בסכנת חיים. מי שניהל את מבצע החילוץ שלו ושל פליטים רמי מעלה נוספים מחופי צרפת לאנגליה היה איאן פלמינג, שעבד באותם ימים כקצין מודיעין ימי של הצי הבריטי (לפני שהפך לסופר מפורסם). פלמינג פיקח אישית על עלייתו של המלך לסירה, וציין מאוחר יותר בזיכרונותיו בהומור את המחזה המטורף של המלך האלבני ובני משפחתו עולים לסיפון כשהם סוחבים איתם הר של מזוודות ואת אוצרות הכתר.
המלך הגיע בבטחה לבריטניה, העביר את שנות המלחמה במלון הריץ בלונדון ובאחוזה כפרית, ומת לבסוף בצרפת בגיל 65 מסיבות בריאותיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה