מקווה ישראל ה'
פעם היה הרב זצ״ל בביקור ליד קברו של רבי אלעזר פאפו זצוק״ל, בעל הפלא יועץ, וחיפש מקווה לטבול בו. לפי דעת הפלא יועץ צריך אדם לטבול לפני שהולך לקברי צדיקים. שאל את אנשי המקום ואמרו לו שיש מקווה במרחק של כמה עשרות קילומטרים משם. שאל אותם הרב: למה לא תעשו מקווה אצלכם? אמרו לו: זה מסובך ביותר. אמר להם הרב: לא מסובך. תמצאו בור ריק, תיצקו בתוכו בטון שיכיל בערך קוב מים, לידו תעשו עוד בור אחד שיהיה להשקה ולזריעה.
יהודי אחד מבני המקום היה שם ואמר לרב: בשבילך זה פשוט, כבוד הרב, אבל לנו זה מסובך. אני מוכן לעשות הכול מיד עכשיו, ובלבד שתעמוד לידי ותראה לי בדיוק איך עושים. הסכים מו״ר הרב. מיד הביא אותו יהודי פועלים וכלי עבודה. בנו תבנית מקרשים, יצקו בטון, והכול בפיקוח הרב ובהנחייתו.
כשסיימו את המלאכה, רצה אותו האיש להביא צינור מים ולמלא את המקווה, אך הסביר לו הרב שאת המקווה צריך למלא במי גשמים או במי מעיין. התעצב האיש אל לבו ואמר: עד שיבואו גשמים למלא מקווה ייקח כמה חודשים, חשבתי שנוכל לטבול היום. אמר לו הרב: נתפלל. אתה עשית את שלך – תן להקב״ה שיעשה את שלו. עמד אותו יהודי ואמר: "רבנו אלעזר פאפו! עשינו את המקווה הזה לכבודך, לפי פסק ההלכה שלך. תבקש מהקב״ה שיוריד לנו גשם כדי שיתמלא המקווה שבנינו".
והוסיף אותו יהודי פשוט: "אנא ה', אבינו שבשמים, בנינו מקווה לכבוד הצדיק. אנחנו עשינו את שלנו מיד כשביקש מאתנו הרב. בבקשה תעשה את שלך, ותן לנו גשמי ברכה למלא את המקווה הזה". סיפר הרב, שהיה זה פלא, שכן מיד אחרי התפילה של אותו יהודי פשוט, נתקשרו שמים בעבים והחל לרדת גשם כבד עד שהמקווה התמלא עד גדותיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה