שלום רבותיי, בוקר טוב, בשורות טובות לכל עם ישראל. בשבוע הבא יחול לנו האזכרה של מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק לברכה. הנה מעשה של חוכמה גדולה של חסד, כמו שהיה הרב מרדכי אליהו. אומר אחד: הוא יושב אצל הרב מרדכי אליהו במוצאי שבת, וכבר מאוחר בלילה הרבנית אומרת לו: "הרב אין לו כוח, אל תכניס אף אחד. מי שדופק אפילו אל תפתח לו, ואם הוא רוצה להיכנס אל תכניס אותו." והנה, אחרי כמה דקות, אחרי שתיים עשרה בלילה, דופק מישהו. אומר לו הרב אליהו: "תפתח." מה יעשה? הרב אמר לו, הוא פותח. פותח, רואה עם מישהו גדול הר אדם, עם כיפה של הכותל. אומר לו, והוא מסתכל עליו, מסתכל על הרב, הוא אומר: "איך אני אכניס אותו עכשיו? הרבנית אמרה לו, אל תכניס." הוא עושה לו הרב עם הסימן, תיק, תיק, שייכנס. הוא נכנס ויושב ליד הרב. אומר לו הרב: "מה כבודו רוצה?" אומר לו: "הרב, באתי להגיד לרב שאני המשיח." נו, אומר לו הרב: "טוב, אז מה אתה רוצה ממני שאתה המשיח?" אומר לו: "הרב, אני צריך את ההסכמה של הרב, שהרב יודיע שאני המשיח, ואני אתגלל בני ישראל, וככה אני עדיין, ההסכמה של הרב." הוא אומר לו: "הרב, טוב, בסדר, אני אכתוב לך." הולך הרב, מוציא לונגו כזה, שכתוב מרדכי, רב מרדכי אליהו וכל זה, והוא כותב, מתחיל לכתוב: "לכל אחינו בני ישראל." לפני שהוא כותב, שואל לו הרב: "תגיד לי, כבודו, מתי אתה רוצה להתגלות? מתי, כבוד המשיח, מתי רוצה להתגלות?" הוא אומר לו: "ההוא, יום-יומיים אני מתגלה, רק הרב כבר יאשר לי ואני אתגלה יום-יומיים." אומר לו הרב: "אבל תדע לך, כי אם אתה תגיד שאתה משיח, אנשים יתחילו לשאול אותך שאלות. אז אולי אני אשאל אותך איזה שאלה בגמרא, משהו, ואז זה נראה שאתה יודע, כי אחרת, איך אני אכתוב שאתה משיח ואחרי זה יהיה בושות?" אומר לו הרב: "אני בגמרא לא למדתי בחיים, אני לא יודע מה זה גמרא." אומר לו הרב אליהו: "תום, בסדר, אני נגיד אעמוד לידך בגמרא, אני אענה על השאלות, מה שזה, אבל אולי משנה אני אשאל אותך, כי לפחות משהו שהמשיח ידעו, שיראו שהוא יודע משהו, אני אשאל אותך איזה שאלה במשנה, אולי אתה יודע." אומר לו: "כבוד הרב, אני בחיים לא למדתי משניות, אני לא יודע איך לומדים משניות." אומר לו הרב: "אז מה יהיה? יהיה בושות גדולות?" אומר לו הרב: "אבל אולי חומש אני אשאל אותך, כי אולי חומש אתה יודע, וככה לפחות לא יהיה בושות, משניות אני אענה, וגמרא אני אענה, וחומש אתה תענה." אומר לו הרב: "לא קראתי חומש, אני לא יודע." אומר לו הרב אליהו: "טוב, תשמע, זה עסק קשה, אתה תתגלש, אתה משיח, ואנשים יבואו, יש שאלות גדולות, יהיו בושות גדולות, בוא נעשה עסק. אתה תלך ללמוד שנה-שנתיים במכון מאיר, וככה, שמה, אתה תדע משהו זה, ואז אחר כך תתגלה, תבוא, אני אכתוב לך את הזה, והכל יהיה בסדר." הוא אומר לו: "הרב צודק, איך הרב צודק, וואי וואי וואי וואי וואי, בוודאי, בוודאי. שמע לי מה שהרב אמר," ויצא שמח וטוב לב. אמר: "אני אלך ללמוד עכשיו במכון מאיר, והכל יהיה." כנראה אנחנו לא יודעים מה קרה איתו בסוף, כנראה הלך למכון מאיר, וראה שיש לו הרבה מה ללמוד, והבין שאולי הוא יהיה משיח עוד הרבה שנים, אבל לא עכשיו כרגע. רק הוא יצא, והוא יוצא שמח וטוב לב, וזה המשיח שלנו, רק הוא יוצא מהבית. אומר לו הרב שישב ליד הרב מרדכי אליהו, שואל אותו: "כבוד הרב, אין לרב מה לעשות? מה הרב מבזבז את הזמן? אין לרב מה לעשות, אך שתעסק עם משוגעים?" אמר: "הנה, יש חכם אחר, בא אחד, אמר לו: הרב, אני משיח. אמר לו: תגיד לי, אתה יודע כמה, איך צריך להחזיר אבידה בקו בשתי אמות? כתוב, זה תיקו על זה בגמרא, אתה יודע לענות על התיקו הזה? לך מפה, אתה לא יודע לענות על התיקו, לך מפה. גמרנו, איפה יש לרב זמן עכשיו להתעסק בשטויות?" אמר לו הרב מרדכי אליהו: "תראו איזו חוכמה של חסד. אמר לו: הוא לא נשמה, הוא לא נשמה מתייסרת, לא צריך לעזור לו? הנה, גם לנשמה הזאת צריך לעזור, עזר לו. תראו איזו חוכמה גדולה. גם, לא זרק אותו מכל המדרגות, אמר לו: איזה שטויות אתה מדבר. גם, הכניס אותו לעולמה של תורה, עד שהוא כנראה הבין לבד שהוא לא יכול להיות כרגע משיח, עד שהוא כנראה הבין שזה, ויצא אותו גם שמח וטוב לב, וגם הוריד אותו מהעץ שהוא משיח. זה גדולי ישראל. חוכמה של חסד. לא סתם חסד, אלא חסד שבא מחוכמה, בעזרת השם, נלך בדרכיו להרבות חוכמה וחסד בעם ישראל, תשורתם של ישראל, בעזרת השם נתברך, שלום, שלום."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה