בָּנִים אַתֶּם (דברים יד, א)
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי הֶנִיךְ מֵאַלִיסְק (חֲתָנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַב שַׂר שָׁלוֹם מִבֶּלְז) הָיְתָה לא לַעֲשׂוֹת שׁוּם הוֹסָפוֹת בָּעֲלִיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת קֹדֶם שִׁשִּׁי. הוּא בְּעַצְמוֹ עָלָה שִׁשִּׁי לַתּוֹרָה, וְאַחַר עֲלִיָּתוֹ לַתּוֹרָה, אִם הָיָה אֵיזֶה צֹרֶךְ בְּהוֹסָפוֹת, הוֹסִיף.
בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת רְאֵה, שְׁנַת תרמ״ד, צִוָּה לַעֲשׂוֹת הוֹסָפוֹת מִתְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁהָעֲלִיָּה הַשִּׁשִּׁית הִתְחִילָה "בָּנִים אַתֶּם לַד' אֱלקֵיכֶם", וְהוּא עָלָה לְשִׁשִּׁי. הִתְפַּלְּאוּ הַמִּתְפַּלְלִים עַל הַשִּׁנּוּי, וְלא יָדְעוּ טַעְמוֹ.
וּבְאוֹתוֹ שָׁבוּעַ, עֶרֶב שַׁבָּת פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים, נִפְטַר הַצַּדִּיק, וְרָאוּ שֶׁבְּ״אוֹר הַחַיִּים״ עַל פָּסוּק "בָּנִים אַתֶּם" כָּתוּב בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַּעַם סָמַךְ מַאֲמַר 'בָּנִים אַתֶּם' לְמַאֲמַר 'לא תִתְגֹּדְדוּ'. נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבְּמִיתַת אִישׁ אֵין אֲבֵדָה לַמֵּת אֶלָּא הֲרֵי הוּא דוֹמֶה לְבֵן שֶׁאָבִיו שָׁלַח אוֹתוֹ לִסְחוֹרָה לְעִיר אַחֶרֶת, וּלְיָמִים שָׁלַח הָאָב אַחַר בְּנוֹ, וְאֵין הֶעְדֵּרוֹ שֶׁל הַבֵּן אֶלָּא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ מִשָּׁם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ, וְאַדְּרַבָּה טוֹב לוֹ לַבֵּן שֶׁחָזַר אֵצֶל אָבִיו שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים, וְעַל זֶה אֵין לָנוּ לְהִתְגּוֹדֵד וְלָשׂוּם קָרְחָה״.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה