הרב מרדכי אליהו: פעם הייתי בעיר באר-שבע, ושם שמעתי לראשונה בחיי את השיר "אשורר שירה". התעניינתי לדעת מי חיבר את השיר הנפלא הזה, וחשבתי שמקורו מאחד הקדמונים. שאלתי על כך את הרה״ג רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ״ל, שישב באותו מעמד לידי, ואמר לי שלא קדמונים חיברו את הספר, "אלא קדמוניך".
לאחר חקירה שמעתי שמחברו היה לא אחר מאשר הרה״ג רבי רפאל ברוך טולדאנו בעצמו. שאלתי אותו: "שמעתי שכבודו חיבר את השיר הזה", והוא אמר לי שלא צחק עלי במה שאמר לי שזה שיר קדוש מקדמונים, מפני שבשעה שישב לכתוב את השיר, לא יכול היה להשלים אותו, והיה הדבר קשה עליו ביותר. מתוך כך הוא יצא מביתו החוצה לנשום מעט אוויר, וכשחזר לביתו, הנה הוא רואה שהשיר גמור. הוא שאל את אשתו אם ראתה מישהו שנכנס לחדרו וגמר את הפיוט שלו, ואמרה לו שאף אחד לא נכנס הביתה. או אז הוא הבין שפשוט משמים שלחו שליח להשלים לו את השיר.
נכדיו של הרב הגאון הנ״ל לומדים תורה בשיטת רבני ליטא, בפלפולים ובסברות עמוקות. לאחר שנפטר הרב הגאון הלכתי אליהם לנחם אותם, וסיפרתי את הסיפור שסיפר לי הרב. היה שם אחד הנכדים שדחה את הדברים, כי לא האמין להם. אמרתי להם: "האם הרבנית יושבת שבעה בבית?", ואמרו לי שכן ושהיא בחדר השני. אמרתי להם: "בואו עמי לחדר השני, שאלך לנחם גם אותה". לקחו אותי לחדר הפנימי שבו ישבה הרבנית, ושאלתי אותה בנוכחות הנכדים, אם היא זוכרת את המקרה ההוא שבו היינו בבאר-שבע, ואמרה שהיא זוכרת היטב את המעשה עם השיר והפיוט של "אשורר שירה", וכי השלימו אותו מלאכים משמים. אמרתי לנכדים: "אתם שומעים את המעשה מפי הרבנית עצמה, מכלי ראשון". התפלאו מאוד הנכדים ואמרו לה: "האם באמת יכול להיות שדבר כזה קרה עם הסבא זצ״ל?", והיא אמרה: "מה זאת אומרת אם יכול להיות? פשיטא שכך קרה", והוסיפה ואמרה שזה מדברים שבכל יום היו עם הסבא זצ״ל ועל מה הם מתפלאים, וגם זו הסיבה שהיא לא סיפרה להם מעולם על מעשים אלו כי לא ידעה שיש בהם חידוש.
היום הרבה שרים את הפיוט הזה, וזכה לתפוצה רבה, ולא בכדי הדבר, כי לא חובר בידי אדם אלא בידי מלאכים. כך כל דבר שזוכה לתפוצה רבה הוא משום שחובר בידי אנשים כמלאכים קדושי עליון, כמו ספריו של מרן. כמו כן, חיבר הרה״ג רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ״ל ספר קיצור שולחן ערוך הידוע שלו, ושם כתב: "ואנחנו במרוקו לא זזנו מדברי מרן הבן איש חי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה