היחס לממון
"לא ראו איש את אחיו" - סיפור לשולחן השבת: במכת חושך נאמר בציווי "נטה ידך על השמים. . . וימש חשך". חז״ל דרשו את המילים "וימש חשך" שחשך מצרים לא היה מציאות של העדר אור, אלא שהיתה לחשך ממשות. אפשר היה "לגעת בחשך". וכדי להמחיש לנו את העניין אמרו חז״ל שעוביו של חשך היה דינר זהב. בספר פלא יועץ כותב שכוונת חז״ל שאדם שרודף אחרי הכסף נמצא בחשך ולכן רמזו לנו חז״ל שעוביו של חשך היה דינר זהב.
בהמשך נאמר על מכת חשך שלקו בה המצרים "לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש תחתיו". מסופר שפעם אחת אסף הצדיק רבי משה ליב מסאסוב צז״ל כסף לצדקה והגיע לביתו של אחד מהעשירים של העיר שהיה ידוע כקמצן גדול. רבי משה לא פנה אליו ישירות ובקש ממנו כסף לצדקה, אלא בא אליו לביקור בביתו של העשיר ושוחח איתו על הכל חוץ מעל הכסף לצדקה.
במהלך השיחה פנה רבי משה אל העשיר וביקש ממנו להבין מעבר לזכוכית החלון ולאמר לו מה הוא רואה. התפלא העשיר אך השיב מפני הכבוד לצדיק ואמר לו שהוא רואה אנשים הולכים ברחוב. הרבי המשיך לשוחח עם העשיר על כל מיני דברים ולא הזכיר כלל את המטרה שבשבילה הוא בא.
באמצע השיחה התבונן הרבי במראה יפה מצופה כסף שהיתה מונחת על השולחן בסלון ביתו של העשיר. ביקש הרבי מהעשיר להתבונן במראה ושאל אותו מה הוא רואה. התפלא העשיר על שאלתו של הרבי אך השיב לו מפני כבודו שהוא רואה את עצמו.
חזר ושאל הרבי את העשיר: "למה כאשר הסתכלת בחלון הזכוכית הפונה לרחוב ראיתי אנשים ואילו כאשר הסתכלת במראה ראיתי את עצמך?" התפלא העשיר על שאלתו של הרבי והשיב לו מפני כבודו: "זה בגלל הכסף, המראה היפה בסלון מצופה כסף ולכן ראיתי רק את עצמי."
אמר לו הרבי: "זה מה שכתוב במכת חשך במצרים 'לא ראו איש את אחיו', ואמרו חז״ל על חשך מצרים שעוביו היה כדינר זהב. הכסף גורם לנו לראות רק את עצמנו. בוא וראה מה נאמר אחר כך על מצרים 'לא קמו איש תחתיו' - מי שרואה רק את עצמו הוא שרוי בחשך ואין לו תקומה. אך ישראל רחמנים וגומלי חסדים ולכן זכו במצרים 'ולבני ישראל היה אור במושבותם'."
התרצה העשיר ותרם בעין יפה לצדקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה