היה היה פעם ילד בשם לולי. לולי אהב ללמוד. הוא למד כל היום וכל הלילה, וכולם אהבו אותו מאוד.
לולי גדל בבית של תורה. אבא ואמא שלו מאוד אהבו אותו. גם האחיות שלו מאוד אהבו אותו. כולם ידעו שלולי הוא ילד מיוחד.
לולי מאוד אהב לשיר. הוא היה יושב שעות וממציא שירים יפים. גם לציור הוא אהב. הוא היה לוקח דפים ומצייר ציורים מצחיקים של כל מיני אנשים.
כשלולי הגיע לגיל בר מצווה, עשו לו מסיבה גדולה. שמחו איתו כל המשפחה והחברים. לולי קרא בתורה ונתן דרשה חשובה. כולם היו גאים בו מאוד.
אחרי הבר מצווה הלך לולי ללמוד בישיבה. שם גם כל היום וכל הלילה למד. המשיך לשיר ולצייר בזמנו הפנוי. אבל היה שם מישהו אחד בישיבה שלא אהב את לולי. הוא כל הזמן הציק לו ואמר לו מילים לא יפות.
יום אחד, אותו אדם נתן שיחה בישיבה. הוא סיפר לכל הבחורים שמצא אצל מישהו ציורים לא יפים, ואמר שבגלל זה הוא בחור לא טוב. למרות שלא אמר את השם של לולי, כולם הבינו שהוא מדבר עליו. לולי שמע את השיחה והרגיש מאוד עצוב ופגוע.
לולי כל כך הרגיש עצוב, שהוא החליט לעזוב את הישיבה. הוא חזר הביתה, אבל גם שם הרגיש עצוב. אז הוא החליט לעזוב את הבית ולגור במקום אחר. אבא ואמא מאוד הצטערו, אבל הם ידעו שלולי מרגיש עצוב ולכן לא אמרו לו כלום.
לולי עבר לעיר אחרת וישב כל היום ברחוב וניגן בגיטרה שקיבל במתנה. גם ציורים הוא ציייר לאנשים ברחוב. אבל בלב שלו הוא עדיין הרגיש עצוב. הוא דיבר מעט עם אבא ואמא שלו, כי לא רצה שהם יהיו עצובים בגללו.
יום אחד, בשבועות, אדם אחד מיוחד עבר ליד לולי ברחוב. הוא ראה את לולי מנגן ומצייר וניגש אליו לדבר איתו. האיש שאל את לולי מה קרה לו שהוא מרגיש עצוב. לולי סיפר לאיש על מה שקרה בישיבה שגרם לו להיות כל כך עצוב.
האיש הקשיב ללולי, ואז שר איתו שיר: "לולי תורתך שעשועי". זה היה שיר שאומר שגם אם יש דברים עצובים, התורה תמיד תשמח ותנחם אותנו. האיש אמר ללולי שיש אנשים שהם "יהודים של מגילת רות" — אנשים שגם אם פגעו בהם ודחו אותם, הם ממשיכים לאהוב את התורה ולהתקרב לקדוש ברוך הוא. והוא אמר שלולי יכול להיות כזה יהודי של מגילת רות.
המילים של האיש מאוד נגעו ללב של לולי. הוא הרגיש שזה נכון — שהוא יכול לקחת את הדברים העצובים שקרו לו ולהשתמש בהם כדי להתקרב יותר לתורה ולקדוש ברוך הוא.
לולי חזר הביתה לאבא ואמא שלו. הם מאוד שמחו לראות אותו. ובחג השבועות הוא שוב קרא בתורה ובמגילת רות, כמו שעשה בבר מצווה שלו. אבל הפעם, כשקרא על רות שנדבקה בתורה גם כשניסו לדחות אותה, הוא קרא את זה בשיר ששר לו האיש המיוחד. "לולי תורתך שעשועי", שר לולי בקול גדול, וכולם הצטרפו אליו לשיר.
מאז ועד היום, לולי ממשיך ללמוד וללמד תורה בשמחה. גם אם לפעמים יש דברים עצובים או אנשים שמציקים, הוא לא שוכח שהוא "יהודי של מגילת רות" — יהודי שתמיד דבק בתורה ובקדוש ברוך הוא באהבה גדולה, בלי שום דבר שיכול להפריע לו.
וזה הסיפור של לולי — הילד שהפך ל״יהודי של מגילת רות״. סוף!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה