מספרים על הצדיק רבי נחום מצ׳רנוביל שפעם אחת כאשר למד עם תלמידיו בבית המדרש נכנס איש עני, שבגדיו ומראהו עוררו רחמים אצל כל מי שראה אותו. קם הצדיק ונתן לו צדקה ביד רחבה ובסבר פנים יפות, ושב ללמוד תורה עם תלמידיו. אחרי כמה דקות שוב קם רבי נחום והלך לחפש את העני ושוב נתן לו צדקה ביד רחבה ובסבר פנים יפות.
אחד התלמידים רצה לדעת מדוע הרבי חילק את הצדקה שנתן לעני לשתיים, ולא נתן לו את כל הכסף בפעם אחת. ניתן להסביר שיש כאן לימוד שכל פעם שנותנים צדקה מקיימים מצוה, וכך הרבי קיים את מצות הצדקה פעמיים במקום פעם אחת.
בסיפור שלנו הרבי הסביר לתלמידים מדוע הוא נהג כך. וכך אמר: כאשר העני בא לבית המדרש, רחמתי עליו ומיד נתתי לו צדקה, אך לאחר שחשבתי על הדבר אמרתי לעצמי שאמנם טוב שרחמתי עליו, כי כך מדתו של הקב״ה "ורחמיו על כל מעשיו", אך עליי לקיים את כל המצוות ובכללן גם את מצות הצדקה כי הקב״ה ציוה עלינו בתורתו, ועל כן חפשתי את העני ונתתי לו עוד פעם צדקה הגונה כדי לקיים את מצות ה׳.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה