המאור הגדול הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
תרמ״ט–תשי״ט (1888–1959)
נולד בעיר לומז׳ה שבצפון מזרח פולין. כשהיה בן 11 נבחר אביו לשמש כרב בלידס שבאנגליה, והוא התחנך באנגליה ובצרפת. בשנת 1908 הוסמך לרבנות. קיבל תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה של לונדון. בשנים 1915–1925 שימש כרב הראשי של בלפסט, ומ־1925 כיהן כרב הראשי של אירלנד. בשנת 1936 הוזמן לכהן כרב הראשי של ארץ ישראל, השתתף בוועידת השולחן העגול בלונדון בשנת 1939 (ניסיון גישור של ממשלת בריטניה לבעיית הסכסוך היהודי־ערבי), ונבחר לנשיא ועד הישיבות בארץ ישראל בשנת 1940.
ב־1941 יצא הרב הרצוג למסע להצלת יהודי אירופה. הוא קיבל משלטונות בריה״מ אישור מעבר ליהודים פליטי ישיבות מליטא ומפולין למזרח הרחוק – משם עלו לארץ ישראל. ב־1943 נסע לתורכיה לפעול למען היהודים שהיו באזורים שנכבשו בידי הנאצים. ב־1946 נסע הרב לפולין על מנת לשכנע את פליטי השואה לעלות לארץ ישראל. פעל רבות למען הוצאת הילדים היהודיים מן המנזרים ומבתי נוצרים והחזרתם ליהדות.
אחרי קום המדינה היה לרב הראשי האשכנזי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. על שמו נקרא היישוב "משואות יצחק" בגוש עציון, שחרב במלחמת השחרור והוקם מחדש בשפלת החוף.
פרסם עשרות מחקרים בעברית ובאנגלית. מספריו: דבר יצחק, תורת האוהל והיכל יצחק. עסק רבות בנושאי דת ומדינה. דבריו בעניינים אלה מצויים בספרו "פסקים ותשובות" וכן במאמרים שונים. היה מהחוקרים הגדולים בתחום פתיל התכלת שבציצית.
הרב הרצוג היה אביהם של יעקב הרצוג, איש רוח שהיה יועץ לכמה ראשי ממשלה, ושל חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל. נפטר בירושלים בי״ט בתמוז תשי״ט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה