*אהבת הארץ של הרב יוסף משאש זצ״ל רבה של חיפה*:
ועוד פעם אחת נרתעתי מאוד בהתבונני בפרשת שלח, בעונש המרגלים שהוציאו דבת הארץ רעה אשר מתו במגפה לפני ה' (סוטה לה.).
*וראה זה פלא*, ישראל כפרו בעיקר ועשו את העגל ועמד משה בתפילה עליהם "וינחם ה' על הרעה", ובמרגלים לא הועילה ונפלו ונענשו עונש קשה ומנוול מאוד. *שמע מינה* שהמקום ברוך הוא אוהב את הארץ יותר מכבודו כביכול. . .
כל אלה הדברים ועוד כהנה וכהנה כתובים ומאמרים היו רצוא ושוב ברעיוני *ופעמים חבת הארץ עלתה בליבי כלבת אש*, ועלה ברעיוני לעזוב את ארץ מולדתי וכל טובה ולעלות אל הארץ, ומה גם במוצאי כל חג שאומרים בלהב קודש השיר הידוע לספרים לשנה הבאה בירושלים, נדפס בכל ספרי האזהרות לחג השבועות, אז השלהבת היתה עולה בתקפה וגלי מחשבות מתרוצצים בעורקי דמי, *ומה גם* בהיותי מוזמן לפעמים לקשר של איזה זוג או שותפים לקשרם ולחייבם בקניין סודר ובקנס בתנאים נאים שקבלו עליהם לעלות אל הארץ, בהיותי סופר מומחה, *הייתי מתקנא מהם מאוד מהם עד שהיו זולגות מעיני דמעות. * ומה גם עוד בעת היתה השיירה יוצאת מן העיר לנסוע אל הארץ *פלגי מים ירדו עיני* ואומר *מי יתן לי אבר כיונה אעופה אשכונה על אדמת הקודש. *
(שו״ת מים חיים או״ח ב הקדמה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה