מְסֻפָּר שֶׁפַּעַם הָיוּ שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים וְאוֹהֲבִים זֶה לָזֶה. יוֹם אֶחָד הֶעֱלִילוּ עַל אֶחָד מֵהַחֲבֵרִים עֲלִילָה וְהוּא הָעֳמַד לְמִשְׁפָּט. לְאֹרֶךְ כָּל הַזְּמַן נִסָּה חֲבֵרוֹ לְהַצִּיל אוֹתוֹ וּלְהָגֵן עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא אָשֵׁם בַּמִּשְׁפָּט, וְלֹא הִצְלִיחַ. לְבַסּוֹף נִקְבַּע שֶׁהוּא אָשֵׁם, וְהֶחֱלִיטוּ הַשּׁוֹפְטִים לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לַהוֹרֵג בְּכִכַּר הָעִיר. הֶחָבֵר הִמְשִׁיךְ וְנִסָּה לִפְעֹל לְהַצָּלַת חֲבֵרוֹ, וְלִבְדֹּק אֶפְשָׁרוּיוֹת חֲנִינָה לְמִינֵיהֶן, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁכָּל הָאֶפְשָׁרוּיוֹת נָגֹזּוּ, הוּבָא הֶחָבֵר שֶׁהָעֳלַל עָלָיו לְכִכַּר הָעִיר. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהוֹלְכִים לְהוֹצִיא לַהוֹרֵג אֶת חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, קָפַץ הַשֵּׁנִי וְצָעַק "עִצְרוּ! אֲנִי מוֹדֶה! אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת זֶה! אַל תּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לַהוֹרֵג! אֲנִי מוֹדֶה!". הֵבִין הָרִאשׁוֹן שֶׁחֲבֵרוֹ מְנַסֶּה לְהַצִּיל אוֹתוֹ בִּמְחִיר חַיָּיו שֶׁלּוֹ וְהֵחֵל גַּם הוּא לִצְעֹק "לֹא, לֹא! זֶה לֹא הוּא! זֶה אֲנִי! אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת זֶה!". מִיָּד הִתְחִילָה מְהוּמָה גְּדוֹלָה, וְכַמּוּבָן שֶׁפְּסַק הַדִּין לֹא יָצָא אֶל הַפֹּעַל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. הוּבְאוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא שִׁכְנֵעַ אוֹתָם לְסַפֵּר לוֹ מָה בֶּאֱמֶת קָרָה, אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶם שֶׁלֹּא יִפָּגְעוּ. סִפְּרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים אֶת הָאֱמֶת, וְאֶת הָעֻבְדָּה שֶׁשְּׁנֵיהֶם לְמַעֲשֶׂה חַפִּים מִפֶּשַׁע, אַךְ נִסּוּ לְהַצִּיל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַסִּפּוּר, הִתְרַגֵּשׁ וְהִתְרַשֵּׁם מִיְּדִידוּתָם הָאַמִּיצָה וּבִקֵּשׁ מֵהֶם: "בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹסִיפוּ אוֹתִי כִּשְׁלִישִׁי בִּבְרִית חֲבֵרוּתְכֶם. כַּמָּה רוֹצֵה אֲנִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵחֲבֵרוּת שֶׁכָּזוֹ".
"החוט המשולש לא במהרה ינתק"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה