בס״ד
יוחי מהרהר על יחסנו ליום כיפור
ביום כיפור שלאחר מלחמת ששת הימים כתב בן המשק יוחי גלעד ז״ל מכתב להוריו, שבו ביטא את יחסו ליום כיפור.
ביר גפגפה 10. 67
פה ושם גם הרהרתי במה שעושים ביום זה אצלנו, בבית השיטה, במה שעושים הדתיים במועד זה ובתרומתם של שאר החילוניים בארץ ליום כיפור.
הרהרתי לא מעט ועדיין לא הבהרתי לעצמי מה הוא אומר לי. מנגינת ״כל נדרי״ הנפלאה היא היחידה המאומצת ללבי, ובכל עת שהנני מזמזמה אני מרגיש את האמונה בעורקי. אבל היא היחידה.
לקראת תום יום כיפור שמעתי פתע מבית הכנסת כאן שירת ״אבינו מלכנו״ בוקעת מפי המתפללים, בנוסח כמו שלנו. רעד עבר בי. היתה שעת דימדומים (השעה היפה שלי בצבא). עליתי על גבעה נישאה ומשקיפה סביב סביב, קילומטרים רבים. התיישבתי והתחלתי לשיר את כל השירים המשפחתיים שלנו. השמש שקעה והאפלה באה בהרים העוטרים את המישור. שרתי ושרתי. הכל. תמונת ערב השבת במשפחתנו עמדה לנגדי כל העת, וקולי הלך וגבר בחשיכה המשתלטת. הא, מי האמין פעם כי ההרים האלו והמישור הזה יאזינו לשירה יהודית הומייה זו.
יוחי גלעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה