דעת אלקים של בלעם
הרב קרליבך:
מה הכוונה כשאומרים שלבלעם הייתה דעת אלקים כמו של משה רבנו? (ספרי דברים שנז: י).
אני יכול לקרוא חמישים ספרי תיאולוגיה, להטיף על אלקים מכאן ועד ביאת המשיח, ועדיין לא אדע דבר על ה'.
בלעם איננו יודע כלום על ריבונו של עולם, ובכל זאת יש לו נבואה ברורה. הוא רואה מסוף העולם ועד סופו, אבל זה כלום. האם מה שמושך אותנו הוא אנשים שמספרים שיש להם חזיונות, והם יכולים לעשות מופתים? אנחנו יהודים מפני שראינו כמה נסים? אנחנו יהודים מפני ששמענו את קול ה'. מפני שה' דיבר אלינו ישירות ואמר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב).
למדתי בישיבת לייקווד במשך שש שנים, ובאותם ימים לא היה לי שום עסק עם העולם שבחוץ. לצאת מהישיבה לניו יורק היה בשבילי כמו לצאת מגן-עדן לגיהנום. לפני כל יציאה כזו הייתי נשאר ער כל הלילה, כדי לטעון את עצמי בכוח רוחני. הייתי מגיע לעיר בבוקר, עושה מה שהייתי צריך לעשות, וחוזר לישיבה עוד באותו הערב. אבל אז הייתי נשאר ער כל הלילה כדי לפצות על זמן הלימוד שהחסרתי. לאחר שאבי לקה בהתקף לב נצרכתי לשהות בניו-יורק תקופת זמן ארוכה. הרגשתי שזו ההזדמנות שלי לראות מה העולם עושה. השגתי לי מכתב המלצה שיש לי ראש טוב מראש הישיבה ר' אהרן קוטלר, והלכתי לאוניברסיטת קולומביה. הייתה שם אישה שהייתה ראש הליגה למען פליטים ערבים, היא הייתה אחת מגדולי האנטישמים בעולם, אבל לכל אנטישמי יש יהודי אחד שהוא אוהב. אני הייתי היהודי שהיא החזיקה כדי למרק את המצפון שלה. היא חיבבה אותי ורשמה אותי מיד ללימודי תואר שני. זה היה סמסטר הקיץ. בתקופת הקיץ אנשים הרבה יותר קרובים זה לזה מאשר בחורף. למדתי ממש הרבה.
יום אחד נכנסתי אל אחוות הסטודנטים היהודים. פגשתי שם מה שנקרא אינטלקטואלים, מהסוג שלא מבין בדיוק מה העניין של להיות יהודי. ראביי רפורמי נשא שם נאום עצום. זה היה קצת אחרי שיצאתי מהישיבה, וכולי בערתי, ידעתי מה יהודי אמור להיות, וכאן אני שומע את מה שהראביי הרפורמי הזה מספר: "הייתי כעת בכנס שנושאו היה אלהים. היו שם 923 ראביים שדיברו על אלהים". הוא הזכיר את הפילוסופים ניטשה וקאנט והגל. הוא הזכיר מגזינים נחשבים ואפילו פסיכולוגיה מודרנית. בשעה שהזכיר את רבי עקיבא, הוא גיחך שהם דיברו על תפיסות בוגרות של מושג האלהים, ושליהודים דתיים יש תפיסות כל כך ילדותיות של אלהים, ולכן הראביים הרפורמים התכנסו כדי לנסח תפיסות בוגרות באמת.
אני יושב שם, בוער מבפנים. האם עליי לקפוץ ולאחוז בגרונו? האם אני אמור לשפוך מים קרים על הראש שלו? לא ידעתי מה לעשות, ובינתיים לא עשיתי דבר. חששתי לפתוח את הפה מפני שאם אפצה פי אשפיל אותו לגמרי. כשהוא הבחין בי הוא בוודאי חש משהו. "אני רואה כאן בפעם הראשונה רב צעיר. האם אתה לומד לרבנות?"
"כן, אני תלמיד בישיבת לייקווד".
"יהיה מאוד מעניין לערוך דיון בנושא בין ראביי רפורמי ורב-לעתיד אורתודוקסי" — אמר לי הראביי.
עניתי לו: "חוששני שזה יהיה יותר סוער מכפי שאתה רוצה. לפני שאגיד משהו אתה מוכרח להבטיח לי שתסלח לי על כל מה שאגיד. ידידי, האם תכעס עליי מאוד אם אפנה אליך בתור 'מר' ולא בתור 'הרב'? מפני שאינך רב, אינך מורה. אולי אתה אדם טוב אבל אתה מסוגל לדבר על אלקים ולא להזכיר יהודי גדול אחד שחשב על אלקים; רק הגל, ניטשה, קאנט! יצא כך שאני יודע על יהדות בעצמי, אבל תאר לך שהייתי סטודנט ובאתי לשמוע על יהדות וכל מה שיש לך לתת לי הוא ניטשה! אם הייתי רוצה לשמוע על ניטשה הייתי הולך לשיעור פילוסופיה. ואתה צוחק על רבי עקיבא? יצאת מדעתך? אני בטוח שאינך מסוגל אפילו לקרוא עברית כראוי. אינך יכול ללמוד דף גמרא אחד. מי אתה? אתה כלום. געוואלד כמה שאתה בחוץ. מוטב שתלך הביתה ותשפוך את לבך לפני ה' שיאיר לך מה המשמעות של אלקים. אתה חושב שאני מתרשם מ־923 הראביים, איך שאתם קוראים לעצמכם, שמדברים על אלקים? אתה צריך לפחד לשאת את שם ה' בפה שלך. יש לי עצה ממש טובה בשבילך. כדאי שתלך למאה שערים והילד הקטן הראשון עם הפאות שתפגוש הוא אולי לא יהודי מהסוג שלך, אבל הוא נראה כמו אבותינו. הוא נראה כמו יהודי אמיתי; הוא נראה כמו יהודי של יצחק ויעקב אבותינו. אין לו תואר הוא מעולם לא הלך לאוניברסיטת קולומביה. שאל אותו 'מהו אלקים', והילד הקטן הזה יניח את ידו על עיניו ויצעק בקול גדול שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד! ה' אחד, ואני נשבע לך, הילד הקטן הזה יודע על אלקים יותר ממך ומ־923 הראביים".
וכך נשאתי את הנאום הפומבי הראשון שלי אחרי שיצאתי מהישיבה. הקהל נעמד על רגליו ומחא כפיים.
לאחר שסיימתי לדבר, הלכתי אל הראביי ונישקתי אותו, והוא נשבר ובכה, הוא החל לצעוק במלוא ריאותיו "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", ממש נגעתי בו. "שלמה, אני רוצה שתדע, כל הדברים שאמרתי אינם באמת, בתוכי אני בוער לה'".
זהו כבר יהודי מהסוג של משה רבנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה