מספרים על רבי צבי יהודה מסטרטין שהיה מאריך מאוד בתפילתו ביום הכיפורים, ומסיים את עבודת היום שעות רבות לאחר צאת הצום. שנה אחת, אמר הרבי לחסידיו - השנה, נסיים את התפילות בזמן. חשבו החסידים, שהפעם יזדרז הרבי בתפילותיו. אך הרבי נהג כרגיל - את תפילת שחרית סיים רק בשעה 18: 00, כאשר יום הכיפורים הסתיים בשעה 19: 00.
אך לפתע, באמצע תפילת מוסף, כשהשעון הורה על דקה ל19: 00, נעצר השעון מלכת. התפילה נמשכה וארכה שעות רבות. כאשר תפילת נעילה הסתיימה החל המחוג לנוע שוב, ולפי השעון תפילת ערבית של מוצאי הצום הסתיימה באותה שעה של כל בתי הכנסת האחרים. כל החסידים היו בטוחים שהשעון נעצר אבל הזמן המשיך לזרום, אולם להפתעתם העצומה כשהם יצאו מבית הכנסת הם פגשו את מתפללי בתי הכנסת האחרים בעיר. הרבי פשוט הוציא אותם ממסגרת הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה