מעשה ברבי יוסי-בר מבריסק, שנכנס אצלו אדם אחד בפרוס הפסח, ושאל שאלת חכם: "ילמדני, רבנו, מהו לצאת ידי חובת ארבע כוסות בחלב?". "כלום - שואל אותו רבי יוסי-בר - חולה אתה, חלילה?". "לאו, - משיב הלה - ברוך המקום, ברוך הוא, שלם אני בגופי, אלא - מוסיף הוא בשפה רפה - יין הרי הוא השנה לא לפי כיסי".
"צאי - אומר רבי יוסי-בר לאישתו, הרבנית - ותני לו, לזה, עשרים וחמישה רובל לארבע כוסות". "רבנו, - מסרב הלה - לשאול שאלת חכם באתי, ולא לפשוט יד, חלילה".
"המעות הללו - משדלו רבי יוסי-בר - נתונות לך בהלואה עד שהמקום יהא בעזרך וירחיב גבולך". נטל הלה את המעות, ונפטר בשבח והודיה.
לאחר שיצא, שאלה הרבנית את ר' יוסי-בר: "מה ראית ליתן לו, לזה, עשרים וחמישה רובל? והרי יין לארבע כוסות אינו עולה אלא בשנים, שלושה רובל?"
השיב לה ר' יוסי בר: "הרי שמעת שאלתו: מהו לצאת ידי חובת ארבע כוסות בחלב? אילו היה מסדר סדר פסח כהילכתו, ועורך שולחן בדגים ובבשר, הרי היה אסור בשתית חלב בשעת הסדר. מדבריו למדתי, שאין לו לצרכי פסח. נתתי לו כל צרכו. . ."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה