הגרף פוטוצקי

לאחר שהתגייר גר הצדק הגראף פוטוצקי המפורסם ששינה שמו לאברהם בן אברהם, והיה מסתתר מאימת הכנסיה הקטולית והיה לומד תורה בשקידה רבה בעיירה קטנה, נטפל אליו נער יהודי פוחז והיה מציק לו, עד שקרה לו הגר שם גנאי, הלך הבן וקרא לאביו, האב היה גרוע ביותר וחרף וגדף את הגרף פוטוצקי ולא יכל להרגיעו, לא נח כעסו עד שהלשין למשטרה – האיש שאתם מחפשים נמצא ולומד כאן.

כמובן הוא נעצר מיד, והחלה הכנסיה הקטולית להתעלל בו, הגאון מוילנא שלח להודיעו, כי יש באפשרותו על ידי כוחות טמירים להצילו, על כך השיב לו הגר אינני מבקש הצלה, אני מעדיף להשרף חי על קדושת השם.

בראות הנוצרים את דבקותו בדת ישראל התעללו בו ולפני ביצוע גזר הדין אמרו לו בלגלוג, כאן בעולם הזה אנו נוקמים בך, אך לעומת זאת שם בעולם העליון אתה תתנקם בנו, השיב להם הגר בשלות נפש ואמר: בימי נעורי עלה בידי בשעות הפנאי ליצור מחומר פסלים של חיילים, באו חברי ילדי האיכרים ובמגפיהם הגסות רמסו הכל לעפר, בדמעות ספרתי לאבי את אשר עשו לי ילדי האיכרים, אך אבי הוכיחני על פני ואמר לי היות ואתה משכיל יותר מהם, אל לך לדרוש עונשים על דברים פעוטי ערך כאלה, אמרתי בלבי, לכשאגדל אקח נקמה מהם.

כסבורים אתם אמר הגרף למבקשי נפשו כי עלה אי פעם בדעתי לנקום בהם, וכי מה עשו לי, רמסו דמיות של חרס רמסו בוץ ותו לא, כאן פנה גר הצדק למעניו ואמר להם, סבורים אתה שבעולם האמת תהיה דעתי נתונה לנקמה על שבבערותכם שרפתם את בשרי וחרכתם את עצמותי שאינם אלא עפר מן האדמה, אם רק אזכה למשהו בעולם האמת לא אנוח ולא אשקוט עד שיעלה בידי להביא את אותו מלשין לחיי העולם הבא, שהרי הוא זכני באושר גדול כזה להשרף על קדושת שמו הגדול.

ומספרים שבעת פטירת הגאון מוילנא היו דנים היכן לקבור אותו, נענה אחד מאנשי הקהילה ואמר, בעצמי שמעתי מפי הגאון בעת לוית הגר צדק אברהם בן אברהם, שאמר פה אשב כי איויתיה וקברוהו שם.

ולאחרונה נתפרסם בשם מרן רבי שלמה זלמן אוירבאך זצוק״ל ראש ישיבת קול תורה שאמר, כי מאז שנשרף על קידוש השם הגרף פוטוצקי נחלשה הסטרא אחרא.