המקור לסיפור הוא בספר נחלת אבות לרבי יוסף משאש שכתב שראה כך בספר קדמון
ליוחאי שהיה אדם עשיר ומקורב למלכות הרומאים ששלטו בארץ ישראל ולרעייתו שרה חסר רק דבר אחד, הם לא זכו לפרי בטן. חלפו מספר שנים ויוחאי נועץ במקורביו האם עדיף לו לשאת אישה נוספת כדי לזכות בילדים, או לגרש את אשתו ולהינשא מחדש, איזו פעולה תגרום לרעייתו פחות צער ועגמת נפש. שרה שנודעו לה הדברים לא ידעה את נפשה מרוב צער, נוסף על הכאב האישי שהיא עקרה כעת היא תאלץ לחיות עם צרה - אישה שנייה או לחילופין להיות גרושה עקרה שאיש לא יחפוץ בה. היא התייפחה בכל כוחה ושפכה דמעות כמים לפני בורא העולם שתזכה להיפקד בבן או בת ותישאר בבית בעלה וללא אישה שנייה. ומה עוד שהימים שהיו סמוכים לראש השנה ימי סליחות תחנונים ותשובה מכל הלב לכלל ישראל. לשיא תפילתה תחנוניה ודמעותיה הגיעה בראש השנה בשעת תקיעת השופר שהיא עת רצון לקבלת התפילה. הרגשתה הייתה טובה והיא חזרה לביתה לאחר התפילה בשמחה ומאור פנים. גם בעלה יוחאי חזר הביתה שמח לאחר התפילה, וכך המשיך יום ראש השנה בתפילה ובשמחה.
בלילה חלם יוחאי והנה ניצב הוא בחורשת עצים הניצבים דוממים כעצים לאחר השלכת ללא עלים, לפתע רואה הוא מלאך הניגש מפעם לפעם לעץ זה או אחר משקהו במים והעץ מתחיל ללבלב לפרוח ולהצמיח עלים. יוחאי עצמו נישען על אחד העצים העירומים והנה פורח המלאך לכיוון העץ שיוחאי נשען עליו, מוציא מחיקו בקבוק ומשקה את העץ, שברגע קט פורח ביופי שלא יתואר בשלל עלים ופרחים. בבוקר מתעורר יוחאי נפעם עדיין תחת זיכרון החלום ופולט מפיו מבלי משים את הפסוק "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללוי-ה". הוא ניגש לרעייתו כדי לספר לה על החלום, ברגע ששמעה שהוא חלם חלום אמרה לו, נכון בחלומך ראית חורשת עצים עירומים ללא עלים וכו' והאם פלטת מפיך בבוקר את הפסוק "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללוי-ה", גם אני חלמתי חלום זהה ופלטתי מפי מבלי משים את הפסוק. הזוג מחליטים לגשת ללא דיחוי אל הרב הצדיק התנא רבי עקיבא.
רבי עקיבא קיבלם בשמחה ובישר להם שהעצים העירומים הם נשים עקרות שמידי פעם מרחמים מן השמים על אחת מהן והיא זוכה להיפקד בפרי בטן, העץ שעליו נשען יוחאי מסמל את רעייתו שבעז״ה תזכה להיפקד מיידית בפרי בטן, עקב הבקבוק המלא בדמעותיה הטהורות שבקעו רקיעים עד כסא הכבוד והיא תזכה לבן מיוחד במינו, ויתקיים בהם הפסוק שתשב ותישאר עקרת הבית בשמחה. בקשתי ממכם שתקראו את שמו שמעון, על שם ששמע ה' את תפילות אמו ויהיה כוח תפילתו גדול ומקובל בשמי מעלה למען כלל ישראל.
ואכן לאחר תשעה חודשים בתאריך ו' סיוון חג השבועות שבו ניתנה התורה לעם ישראל נולד רבי שמעון. נקל לתאר את השמחה ורוממות הרוח של בני הזוג שגידלו את בנם בקדושה וטהרה ושלחוהו ללמוד בישיבתו של רבי עקיבא, שם זכה ליחס אישי ומיוחד ועלה ונתעלה בתורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה