גאולה – אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים אֱלֹקֵינוּ/ מו״ר הרב שמואל אליהו שליט״א (קול צופייך נצבים תשע״ה)
בשנת תשכ״ד הגיע לארץ האפיפיור פאולוס השישי. הוא לא הכיר בקיומה של מדינת ישראל, לא הסכים לבוא דרך שדה התעופה לוד, אלא טס לירדן ומשם הגיע דרך כביש מיוחד שסללו עבורו ליד מגידו. הוא חשש שהחותמת של המדינה הציונית תכתים את הדרכון שלו.
כשפאולוס הגיע למגידו הוא השתדל כל כך להראות שהוא לא מכיר בנו, עד שבעת שראשי המדינה באו לקבל את פניו במגידו ולחלוק לו כבוד, הוא הסב את פניו מהם והשאיר את ידה המושטת של שרת החוץ, גולדה מאיר, תלויה באוויר (לא מחמת צניעות, חלילה. זכור לטוב הרה״ג יצחק ניסים זצוק״ל, שהיה באותה העת הרב הראשי לישראל ולא הסכים לקבל את פניו במגידו. הוא אמר כי אם האפיפיור רוצה לפגוש אותו, שיתכבד ויעלה למעונו בירושלים).
בביקורו בהר תבור ראה האפיפיור את עמק יזרעאל נטוע בשורות של פרדסים, מלא בבתים וביישובים יהודיים, והתפלא. הרי בפרשת "ניצבים" כתוב: "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוִֹים אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ". התורה גם מסבירה שהגויים מבינים למה הארץ הייתה שממה בכל תקופת הגלות: "וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת. מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה? וְאָמְרוּ: עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
שאל האפיפיור את העוזר שלו האם זה נכון שכל היישובים הללו הם יישובים ערביים. השיב לו העוזר בצער: אלו יישובים יהודיים. כעס האפיפיור והפנה את אותה שאלה לקצין הדרוזי, שהיה ממונה על משמר הכבוד (האפיפיור לא הסכים שחיילים יהודיים ישמרו עליו, חלילה). הקצין הדרוזי קד בפניו וענה לו כפי שלימדוהו: כבוד קדושת האפיפיור בוודאי יודע שאלה יישובים יהודיים.
אחיו הגדול של הרב זצוק״ל, ד״ר אפרים בן אליהו, היה מורה דרך והיה נוכח במקום. פנה אליו האפיפיור והפנה את השאלה גם אליו. ענה דודי ואמר לו: הרוב הגדול אלה יהודים שהפריחו את עמק יזרעאל. ובהצביעו על המקומות המדוברים המשיך ואמר: זאת עפולה, שיש בה יש בה בית-חולים חדיש. עיר חדשה שצמחה מאפס לעשרות אלפי תושבים יהודים. זה קיבוץ פלוני שמגדל פירות, וזה קיבוץ אלמוני שהתמחותו בגידול בקר. כך הוא מנה את שמות היישובים היהודיים שרואים מפסגת הר תבור.
האפיפיור הזדעזע, התרגש, לא היה מסוגל להתכחש לאמת ולהפתעת כולם נשא את ידיו כלפי מעלה, דיבר עם אלוקים ואמר לו: "אני רואה שחידשת את הברית עם העם האהוב שלך. אתה אוהב אותם כמו שאהבת בימי קדם. החזרת להם את הארץ טובה ואתה משפיע עליהם שפע של ברכה". בעל כורחו נאלץ האפיפיור להודות כי אלוקים אוהב את עם ישראל ורוצה בטובתם. בזכות ארץ-ישראל שנותנת פריה בעין יפה לבניה. ממש כמו שאומר הפסוק: "יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹקִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם". למה העמים מודים? כיוון ש״אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים אֱלֹקֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ" (תהילים סז).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה