הרב דוד הלוי סגל הידוע בכינויו 'הט״ז' (ראשי תיבות של ספרו 'טורי זהב' - היה אחד מגדולי הפוסקים האשכנזים) גזר על עצמו גלות כדי לעשות תיקון לעם ישראל.
בזמן הגלות הוא הסתובב עם בגדים פשוטים בערים ובכפרים והסתיר את זהותו, כדי שאף אחד לא יכיר אותו וחי מפרוטות לפרנסתו. יום אחד פגש אותו אחד מתלמידיו שהתגלגל גם הוא לאותו ישוב. וקרא לו בהתלהבות: "רבי ומור "! הט״ז השתיק אותו מיד וביקש שלא יחשוף את זהותו ברבים. . .
באותו ישוב חיפשו "מנקר" (תפקידו של המנקר להוציא את גיד הנשה והחלב מהבהמה אחרי השחיטה) הוא הציע את עצמו לעבודה זו ואכן הוא התקבל. עבודה זו אפשרה לו להמשיך וללמוד תורה בחלק גדול משעות היום, ולהמשיך את תיקון הסבל שקיבל על עצמו מבלי לחשוף לציבור את זהותו ובכך יבוא עם ישראל לתיקונו.
בדרך כלל כשהשוחטים היו מתלבטים לגבי כשרות של בהמה הם היו ניגשים לרב של הקהילה כדי שיפסוק אם הבהמה כשרה או טרפה. רב הקהילה שלא היה בקיא מספיק בהלכות שחיטה העדיף תמיד לפסוק ל״חומרה". מה שגרם לכך שהיו הרבה בהמות טרפות ונגרם בכך נזק כספי לטבחים שגרם להם להתמרמר על האובדן וההפסד שנגרם להם מכך.
פעם אחת כשהיה ספק כשרות בבהמה שנשחטה והט״ז היה במקום, הראו השוחטים את הבהמה לט״ז ושאלו את דעתו לגבי הספק והוא התיר את הבהמה למהדרין על פי פסק מפורש של הרמב״ם. השוחטים הבינו שמדובר בתלמיד חכם גדול ושמחו מאוד שיש להם את מי לשאול ויכול גם להתיר את הבהמות. מאז החליטו השוחטים שבכל ספק בהלכות טרפות הם ישאלו אותו והוא יפסוק להם. רב הקהילה שם לב שתקופה ארוכה לא הגיעו אליו שאלות בנושא טרפות וכשבירר את העניין אמרו לו שיש תלמיד חכם הבקיא בהלכות והם שואלים את פיו. הרב שכבודו נפגע החליט מיד להעניש את הט״ז (כנהוג בכל מקרה של פגיעה בכבודו של הרב, לנדות ולהחרים את הפוגע למען ייראו ויראו) והט״ז הוכנס לבידוד במשך שלושה ימים. הט״ז שמח על הגזירה שנגזרה עליו ועל הביזיון שספג, שהרי זה תכלית התיקון שקיבל על עצמו. . .
יום אחד הגיעה ילדה ענייה עם עוף ביד אל הרב שיפסוק אם הוא כשר בגלל שאלת כשרות שהתעוררה לגביו. הרב הביט בעוף הרב ופסק שהעוף טרף. כשהילדה שמעה את הפסק, היא מיד פרצה בבכי. היא חיכתה שבועיים כדי שאמה תבשל עוף בערב שבת וחלמה לטעום ממנו. . .
לקחה הילדה את העוף כשהיא ממררת בבכי בחזרה הביתה. בדרך הבחינה בחדר שבו יושב "המנקר המנודה" עליו שמעה מהילדים בשכונה. היא נכנסה פנימה לראותו כשדמעות בפניה, שם לב הט״ז לעוני שבבגדיה ולעוף שבידה, וכששמע את השאלה שהתעוררה בעוף, לקח את העוף הסתכל עליו, פנה לילדה ואמר לה: "לכי לרב ואמרי לו שיעיין בספר "טורי זהב" שם ימצא שהעוף כשר! . הילדה רצה עם העוף אל הרב ואמרה לו את שאמר לה "המנקר". הרב בדק, הבין שטעה ופסק: "העוף כשר למהדרין!". איך שהילדה יצאה הבין הרב כי 'המנודה' הינו תלמיד חכם והלך לבקש ממנו סליחה ומחילה. לא נותרה לט״ז ברירה והוא סיפר כי הוא הט״ז בעצמו ובכבודו. לשאלת תלמידו מדוע חשף את זהותו וביטל את תכניתו לעשיית תיקון לכלל ישראל?
השיב הט״ז: "הגעתי למסקנה כי לא שווה כל עבודת השם בהסתר וצנעה מול דמעותיה של ילדה קטנה". . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה