שבועיים שלמים של אימונים הגיעו אל קיצם. כל מה שנותר לחיילי המארינס, שטרם התרגלו לאקלים של הנגב הצחיח, היה לקיים תרגיל דו״צ (דו צדדי) מסכם מול חיילי סיירת גבעתי שנשלחו לשמש ככוח אויב בתרגיל, ואז להמשיך בטיסה ישירה לעיראק. עליי הוטל ללוות את הפלוגה האמריקנית לאורך כל האימון, לתרום מניסיוני ולסייע להם לעבור אותו בהצלחה.
קבעתי עם מארק, מפקד פלוגת המארינס, מפגש לאישור תוכנית ההתקפה שלו. הוא פרס בפניי את המפה ואל מול עיניי התגלו קווים ישרים ועבים המכוונים ישירות לכיוון השטח הבנוי בו שהו לוחמי גבעתי הערוכים היטב לתרגיל. "היכן התוכנית?" שאלתי בתמיהה. "זאת התוכנית", ענה מארק בביטחון בהצביעו על החיצים השחורים.
"אתה פשוט מתכוון ללכת באור יום בנחל ישירות אל היעד?" שאלתי המום. "כן", הוא ענה בפשטות. "ואתה לא חושב שהכוח המגן ניתח את השטח בדיוק כמוך ומצפה לך בנתיב התנועה שתכננת? !" שאלתי ווידאתי שוב: "אין לך תוכנית הונאה?". "אני לא צריך תוכנית הונאה", ענה מארק, "אני פשוט הולך בנחל הנסתר בדיוק כמו שלמדתי לעשות בבית הספר לפיקוד, בתנועה לקראת התקפה. יש לך רעיון אחר?" הוא שאל משתומם. "כן, עניתי. תעלו על האוטובוסים שלכם ותיסעו ישירות אל היעד". "למה אתה מתכוון? אתה סרקסטי עכשיו?" הוא הגיב במבט כועס. "לא, אני ממש רציני. הרי הכוח המגן מצפה לך בנתיב ששרטטת על גבי המפה, הוא למד את השטח בדיוק כמוך. אז במקום זאת תעלה את כל החיילים על האוטובוסים שאמורים לאסוף אתכם מהשטח בסוף התרגיל, תשכיב את כל הלוחמים על רצפת האוטובוס, הכוח המגן יראה מרחוק אוטובוסים ריקים מגיעים ויהיה סבור שאלה הם האוטובוסים המנהלתיים שנועדו לאסוף אותם בסוף התרגיל. לאחר מכן תפרוק את הלוחמים שלך בהפתעה בעורף הכוח המגן ותפתיע אותם שם".
"אתה נורמלי? !" ענה לי מארק והוסיף: "אנחנו לא עושים דברים כאלה, זה לא על פי תורת הלחימה שלנו". "אוקיי", עניתי, "אז תתכונן להיהרג לפי תורת הלחימה". וכך גם היה.
הסיפור הזה נחקק בי היטב והוא צף ועלה שוב בזיכרוני בשעה ששימשתי קצין מבצעים מיוחדים בצה״ל. לא היה מבצע אחד של יחידות העילית המובחרות של צה״ל שהיה דומה לשני. לא הייתה ספרות מנחה לתכנון ולא היצמדות לתורת לחימה. הדבר המחייב היחיד היה – יצירתיות פורצת גבולות. כך למדתי יום אחר יום שאין בעיה שאין לה פתרון, ואין מבצע שהוא בלתי אפשרי. המגבלות היחידות הן – מגבלות הדמיון.
ברבות הימים, לאחר שחרורי מצה״ל, החלטתי לגבש את כל הדרכים היצירתיות אליהן נחשפתי בעולם המבצעים המיוחדים לכדי חמישה עקרונות. מהר מאוד גיליתי שניתן בקלות להשתמש בעקרונות אלה לפתרון בעיות בעולם הארגוני והעסקי ואף בעולם האישי.
אף על פי שקיימות מספר טכניקות למציאת פתרונות יצירתיים לבעיה, כל העקרונות שאציג במאמר זה יתבססו על טכניקה ספציפית אחת: ביצוע מניפולציה על אחד ממרכיבי הבעיה. תחשבו למשל על מטוס שאיבד את מנועיו וחושש מנפילה והתרסקות. מה על הטייס לעשות? באופן טבעי הוא ינסה למשוך את המטוס כלפי מעלה. אך הפתרון, מתברר, הפוך: הדרך לעילוי ללא מנועים היא דווקא הטיה של המטוס כלפי מטה וצבירת מהירות בנפילה היוצרת כוח עילוי על כנפי המטוס.
עיקרון ראשון
שינוי זווית ההסתכלות
מפקד אוגדת יו״ש קרא בוקר אחד ליחידה מיוחדת המתמחה בתחום הפעילויות המסוערבות, בבקשה לעצור מבוקש חמקמק שנמלט מניסיונות מעצר רבים. על פי מידע מודיעיני, המבוקש נהג לשבת מדֵי פעם בקפה-אינטרנט בשעות הלילה המאוחרות באחת מהערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון. היה זה אזור בו תנועת כלי הרכב בלילה דלילה, והיה חשש כי כניסה עם רכב "מסוערב" תעורר את חשדם של היושבים במקום, שנהגו לדווח על תנועות של כלי רכב לא מוכרים.
כיצד הייתם ניגשים לפתרון הבעיה? רוב האנשים נוטים להתבונן בבעיה מנקודת המבט של עצמם, או במקרה זה – מנקודת מבטו של הכוח המסתערב. הם יתהו באיזה שעה ובאיזו מהירות על הכוח להגיע למקום מבלי שיבחינו בו, או באיזה כלי רכב עליו לנסוע.
מדובר בשאלות חשובות, אך מכיוון שלא היה עליהן מענה, הדרך לפתרון הבעיה הייתה לשנות נקודת מבט. לעבור להתבונן בבעיה מנקודת המבט של היושבים בקפה-אינטרנט. כהכנה למבצע נשלחו למקום זוג לוחמים מסוערבים שישבו בקפה-אינטרנט מדי לילה ולמדו כיצד מגיבים יושבי המקום לתנועות כלי הרכב השונים שחלפו בסמוך לקפה-אינטרנט. כך הם הבינו איזה סוג רכב מעורר חשד ואיזה פחות.
הדרך לפתרון הבעיה הייתה לשנות נקודת מבט. לעבור להתבונן בבעיה מנקודת המבט של היושבים בקפה-אינטרנט | Shutterstock
מספר לילות לאחר מכן התקדם כוח מסוערב מיוחד ברכב זהה לרכב שעורר הכי פחות חשד. הכוח הגיע עד לפאתי הקפה, ועצר את המבוקש בהפתעה בלי שעורר חשד לכל אורך הנסיעה.
התבוננות בבעיה מזווית אוכלוסיית היעד שלה, יכולה לספק פתרון לבעיות רבות שעסקים מתמודדים איתם כשהם מנסים לפרוץ מחסום שיווקי או מנסים להבין את הסיבות שהובילו לבריחת לקוחות. כך קרה למשל בשדה התעופה של מדינת יוסטון לאחר שלקוחות רבים התלוננו על המתנה ממושכת למזוודות. הנהלת שדה התעופה בדקה ומצאה שביחס לשדות תעופה אחרים בארה״ב המתינו הנוסעים בממוצע חמש דקות יותר למזוודות העושות את דרכן מבטן המטוס עד המסוע. מה ניתן לעשות?
בתחילה חשבו בהנהלה מנקודת המבט של עצמם. הם בדקו אפשרות להוסיף כוח אדם לפריקת המזוודות, אך הבינו שזה לא יפתור את הבעיה, מכיוון שהזמן שייקח למזוודה הראשונה להגיע מבטן המטוס למסוע יוותר קבוע, גם עם כוח אדם נוסף. גם שינוי תשתיתי, שהיה יקר מאוד, לא היה בגדר אפשרות.
לאחר שצוות ההנהלה כבר אמר נואש, הוזמן יועץ ארגוני מיוחד לנסות ולמצוא פתרון לבעיה. במקום להתבונן בבעיה מנקודת המבט של ההנהלה, החליט היועץ להתבונן בבעיה מנקודת מבטם של הלקוחות. הוא בחן שוב את סקר שביעות הרצון שלהם ומצא כי הנוסעים נתנו ציון גבוה מאוד לזמן שלקח להם להגיע מהמטוס ועד לנקודת איסוף המזוודות. שם הוא מצא את הפתרון לבעיה – הארכת מסלול ההליכה מהמטוס לנקודת איסוף הכבודה ב-5 דקות, דבר שיקצר את זמן ההמתנה למזוודות ב-5 דקות.
כאמור, פעמים רבות הפתרון מתגלה כאשר מנתחים את הבעיה מזווית הראייה של קהל היעד, אליו מוכוון הפתרון המתבקש. שינוי זווית ההסתכלות היא משימה לא קלה. אפשר לממש אותה באמצעות שיתוף עובדים זוטרים בבעיה, טיפוח ספקנות, שכירת יועץ חיצוני לחברה או שימוש בלקוח סמוי במטרה לשקף את הבעיה מזווית הצרכן.
עיקרון שני
האייקידו
אייקידו (איי – התמזגות, קי – אנרגיה, דו – דרך) היא אמנות לחימה יפנית בה המגן עושה שימוש בכוחו של היריב. השיטה מתבססת על ההנחה כי האנרגיה הנדרשת להכרעה נמצאת אצל היריב ושכל מה שנדרש לעשות הוא לאתר אותה, להתמזג עם היריב ולנתב את אנרגיית התקיפה של היריב כנגדו מבלי להפעיל כוח.
כך פעלה יחידת מסתערבים ותיקה ומיומנת שנקראה באחד הימים בדחיפות למפקדת אוגדת יו״ש. המשימה: איתור ומעצר של מבוקש קל רגליים שניצל את מהירות הריצה שלו כדי לברוח מכל ניסיון מעצר. המבוקש היה חשדן וזהיר, נהג לישון בדירות מסתור ובילה את רוב זמנו בנסיעות ממקום למקום.
אחרי שהשב״כ איתר את המבוקש בדרכו למקום מסתור חדש, החל הכוח המסוערב לנסוע אחריו ברכב שנראה בדיוק כמו כל רכב ערבי בעל לוחית זיהוי מקומית. הכוח המתין לשעת כושר בה יוכל לעצור אותו לפני שיגיע ליעדו, ושעת הכושר לא איחרה לבוא.
במהלך הנסיעה עצר המבוקש לתדלק את רכבו בתחנת דלק מקומית הומה אדם. מפקד צוות הכוח המסוערב ביקש בהחלטה מהירה מנהג הרכב לעצור מחוץ לתחנת הדלק ולהעמיד פנים שהרכב תקוע. מפקד הצוות ולוחמים מסתערבים נוספים ירדו מהרכב והחלו לדחוף את הרכב תוך שהם קוראים לאנשים שהיו בתחנת הדלק לעזרה. יחד עם אנשים נוספים הצטרף המבוקש לכוח המסוערב והחל לדחוף את הרכב. הכוח ניצל את מומנטום הריצה של המבוקש שעה שדחף את הרכב, ובקלילות רבה דחף את המבוקש לתוך הרכב ונסע מהמקום.
יחד עם אנשים נוספים הצטרף המבוקש לכוח המסוערב והחל לדחוף את הרכב | Mohammed Abed/AFP via Getty Images
גם בעולם העסקים נעשה שימוש רב במודע או שלא במודע בעיקרון זה כדי לפתור בעיות, לעתים אף סבוכות. כך התמודד, לדוגמה, צוות חוקרים ממעבדת ביוטכנולוגיה עם קצב גידול איטי של דשא מסוג מסוים. החוקרים מצאו עשב שוטה ומזיק שנוטה לגדול ולהתפשט במהירות. הם בודדו את הגן הגורם לגידולו המהיר, ולאחר מכן שתלו אותו בגן של זרעי הדשא. בכך הם הגבירו את קצב גידול הדשא עד פי שלוש.
ישנה אנקדוטה ידועה על עסק משפחתי לייצור נעליים שעמד בפני סגירה. האב שלח את בניו לאפריקה בניסיון אחרון לאתר שוק חדש. לאחר חודש ימים חזר הבן הראשון מיואש והודיע: "יש בעיה, אין לנו סיכוי, כל האנשים שראיתי באפריקה הולכים ללא נעליים". מיד קרא האח הצעיר בקול: "ניצלנו, בקרוב נהיה עשירים, אין אפילו אחד באפריקה שנועל נעליים!"
גם בממד החינוכי פעמים רבות מורים משתמשים בכוח המנהיגות של ילד בעל בעיות משמעת כדי להניע את הכיתה לפעולות חיוביות. בגמרא ידוע סיפורו של רבי יוחנן שפנה לריש לקיש ראש הגנבים ואמר לו "חילך לאוריתא" ("כוחך לתורה") וניתב את יכולת המנהיגות שלו כמנהיג כנופיית פושעים להשתנות ולהיות רב גדול ומנהיג גדול בדורו.
לסיכום, יישום עיקרון האייקידו דורש ראשית ניתוח, איתור ובידוד מקור הבעיה. לאחר שהכוח המחולל של הבעיה נמצא, יש לחשוב ולשאול כיצד להשתמש בו באופן שיתרום לפתרון או ינתב את הבעיה לאפיק אחר.
עיקרון שלישי
חשיבה מחוץ לגבולות הבעיה
חשיבה מחוץ לגבולות הבעיה היא מה שנהוג לכנות "לחשוב מחוץ לקופסה". בשנת 1994 הוטלה על יחידת שייטת 13 משימה: לחסל את סלימאן עבד אל רידא, פעיל טרור בכיר בארגון הטרור אמל. ככל שהצטבר המידע המודיעיני למדו בשייטת כי מלבדו מצויים בבית בו הוא התגורר גם גבר נוסף וארבע נשים. בכל התרגולים שביצעה היחידה נמשכה הפריצה לבית לא פחות מדקה וחצי, זמן רב מדי לפעולה באזור בו מצויים מחבלים כה רבים העלולים לסבך את הכוח ואת המבצע כולו ואף להביא לפגיעה בבלתי מעורבים הגרים בבית.
המפקדים ביחידה התחבטו רבות בבעיה, ואז חשבו על פתרון יצירתי. למה לפעול בתוך הבית אם אפשר לפעול מחוץ לבית ולהשיג את אותה תוצאה? היחידה השיגה מידע מודיעיני שהצביע על דופן החדר בו נמצאת מיטתו של פעיל הטרור. הוחלט שבמקום לפרוץ את דלת הכניסה ולהגיע עד למיטה בה הוא ישן – מהלך שיימשך דקה וחצי – צריך פשוט להצמיד מטען חבלה לדופן החיצוני של הבית בדיוק מול ראשו של המחבל, באופן כזה שהפיצוץ יפגע בו מבלי לפגוע ביתר דיירי הבית. יחידת יפת״ח האחראית על פיתוח אמל״ח ייחודי, יצרה מטען המתאים להישג הנדרש. התוכנית יצאה לפועל והתבצעה באופן מדויק בזכות חשיבה מקורית מחוץ לקופסה, או במקרה המדובר מחוץ לקירות הבית.
בעולם העסקי, חשיבה מחוץ לקופסה עושה לעתים את ההבדל בין חברה מצליחה מאוד לעוד חברה בשוק. חברת VANMOOF היא חברת אופניים הולנדית מצליחה המייצרת אופניים מקצועיים בעלי מבנה מיוחד לשימושים שונים. האופניים נארזו מפורקים בקופסאות קרטון, נשלחו למדינות רבות בעולם, והורכבו שוב בחנות המשווקת במדינת היעד. אלא שהחברה הפסידה מדי שבוע אלפי יורו בגלל זלזול של חברות ההובלה שהעמיסו את מארזי האופניים באופן אגרסיבי. דבר שגרם לזוגות אופניים רבים להגיע למדינות היעד כשהם שבורים. החברה הדפיסה אזהרות רבות על גבי האריזות אך ללא הועיל. כל הניסיונות לרפד את החלקים או להגדיל את המארזים רק ייקרו את עלויות ההובלה.
ואז הגיע הפתרון הגאוני. עובד בחברה הציע לארוז את האופניים באריזות בגודל זהה לאריזות מסכי טלוויזיה ולהדפיס על גבי האריזה תמונה של מסך טלוויזיה כשלצידם אופניים קטנות. התוצאות לא אחרו להגיע, תוך ימים מספר ירדו ההפסדים של החברה ב-80%. האפקט התודעתי של ציור מסך טלוויזיה על גבי הקרטון גרם למובילים להיות זהירים יותר והמארזים קיבלו יחס מיוחד. גם כאן, קו המחשבה הייחודי שהוביל לתוצאה המבוקשת היה "מחשבה מחוץ לגבולות המקובלים", או במקרה הזה מחוץ לקרטון.
האפקט התודעתי של ציור מסך טלוויזיה על גבי הקרטון גרם למובילים להיות זהירים יותר והמארזים קיבלו יחס מיוחד | VANMOOF
לסיכום, עיקרון החשיבה מחוץ לקופסה דורש ראשית התמקדות בשאלה: מהו ההישג אותו אני רוצה להשיג ולא בשאלה כיצד אני פותר את הבעיה. לאחר שמבינים מהו ההישג המבוקש, יש לשאול כיצד ניתן להשיג אותו בחמש דרכים נוספות שלא נוסו עד כה בהינתן מצב בו אין מגבלות פיזיקליות, חוקיות, תקציביות וכו'.
עיקרון רביעי
לשאול את השאלה הנכונה
טרויה, לפי המיתולוגיה היוונית, הייתה עיר בצורה בעלת חומות בלתי ניתנות לפריצה. מולה התייצבו ה״אכאים" שניסו לכבוש את העיר כדי להחזיר את הלנה היפה שנחטפה. אולם בניגוד לצבאות אחרים החליטו האכאים לפעול באופן שונה. הם לא שאלו את עצמם כמו יתר הצבאות: למה החומות האלה לא נפרצות? אלא שאלו את עצמם: כיצד ניתן לפתוח את דלתות טרויה מבפנים? התשובה הייתה: צריך להכניס לוחמים אכאים פנימה שיפתחו את השער עבור יתר הצבא. ואז שוב נשאלה שאלה שנוסחה באופן שהוביל אותם לפתרון המנצח. במקום לשאול איך נצליח להכניס פנימה קבוצה של לוחמים שיפתחו את השער, הם שאלו: מה יגרום לטרויאנים לרצות להכניס פנימה לוחמים אכאים מבלי להתנגד. כך, כידוע, הגיעו להחלטה לבנות סוס גדול שהוענק כמתנה לטרויאנים, ובתוכו הסתתרו הלוחמים האכאים שיצאו מבטן הסוס בלילה ופתחו את השער.
במקום לשאול איך נצליח להכניס פנימה קבוצה של לוחמים שיפתחו את השער, הם שאלו: מה יגרום לטרויאנים לרצות להכניס פנימה לוחמים אכאים מבלי להתנגד? | Henri-Paul Motte/Public Domain
מה שנכון לחומת טרויה נכון לבעיות רבות אחרות בהן צריך לשנות את ניסוח שאלת הבעיה. בחברה גדולה לייצור משחות שיניים עלה צורך להגדיל את ההכנסות ב-20% כדי לשמור על הרווחיות אל מול עלויות חומרי הגלם המתייקרות. אולם ייקור עלות משחת השיניים לא הייתה אפשרות. מעשה כזה היה מייקר אותה באופן משמעותי ביחס למותגים אחרים. גם שיפור השיווק והפרסום של משחת השיניים לא הגדיל באופן משמעותי ומתמשך את ההכנסות.
צוות ההנהלה התכנס פעם אחר פעם עם יועצים אסטרטגים ואנשי שיווק בניסיון לענות על השאלה: כיצד ניתן להגדיל את המכירות ב-20% באופן קבוע, אך שום פתרון חדש ויצירתי לא נמצא.
באחד הדיונים נקש בדלת מנהל הייצור ואמר: "סליחה על ההפרעה. אני חושב שיש לי פתרון לשאלה 'כיצד ניתן לגרום ללקוחות להשתמש ב-20% יותר משחה'". "זאת לא השאלה", אמר לו מנהל השיווק בביטול, "אנחנו מנסים להבין כיצד להגדיל את המכירות ב-20%". "אבל האם לא ניתן להגיע לאותה תוצאה אם יגדילו את השימוש ב-20%?" התעקש מנהל הייצור. "ואיך בדיוק תגרום לזה לקרות?" שאל המנכ״ל בגיחוך. "זה פשוט", ענה מנהל הייצור. "נגדיל את פתח השפופרת ב-20% וכך גם כמות המשחה שתהיה בשימוש תגדל בהתאם והלקוח ירכוש יותר משחה.
ניסוח שאלת הבעיה בווריאציות שונות באמצעות החלפת המילים "מה" ב״איך" או "למה" ב״מי", יכולות להוביל אותנו לכיווני חשיבה אחרים ובהתאם גם לפתרונות יצירתיים שלא היינו חושבים עליהם אחרת.
עיקרון חמישי
הקצנה
עיקרון ההקצנה הוא עיקרון מיוחד ולא שגרתי. הוא מסוג העקרונות שקשה לעתים ליישם כיוון שהוא דורש תעוזה ואורך רוח. עיקרון זה גורס כי לעתים צריך להקצין את הבעיה כדי להגיע לפתרון.
כשנתיים לאחר מבצע חומת מגן, התמודדו כוחות צה״ל לילה אחר לילה עם בעיה קשה באחת מהערים הקשוחות ביותר ביהודה ושומרון. חוליה של חמישה מחבלים ובה גם צלפים מיומנים ירו אש מדויקת לעבר הכוחות שנכנסו לבצע מעצרים. החוליה שארבה במקומות שונים בעיר הקשתה מאוד על הכוחות וכל מבצע הפך לאירוע מורכב מאוד.
החוליה ניסתה בכל דרך אפשרית לחסום את יציאת כלי הרכב של צה״ל בדרכם החוצה בתום המשימה, לבודד את אחד הכוחות ולפגוע בו. בדרג הפיקודי הגבוה הוחלט על מבצע מודיעיני ממוקד ומתמשך לאיתור ופגיעה בחוליה הקטלנית. אלא, שאיתור חמישה מחבלים במקביל היא משימה מורכבת מאוד הדורשת השגת מודיעין מדויק, כוחות רבים, ותיאום ויצירת הפתעה בו זמנית בכל חמשת היעדים.
אלא שאז הציע קצין המבצעים המיוחדים של האוגדה רעיון אחר: "מדוע לא להביא את כל המחבלים אלינו במקום שאנו נלך אליהם?" "למה הכוונה?" שאל אותו מפקד האוגדה. "אם הם רוצים לבודד את אחד הכוחות כדי לפגוע בו, אולי פשוט ניתן להם את מה שהם מבקשים".
"אם הם רוצים לבודד את אחד הכוחות כדי לפגוע בו, אולי פשוט ניתן להם את מה שהם מבקשים" | Pedro Ugarte/AFP via Getty Images
יומיים אחר כך נכנסה יחידה מיוחדת למבצע שנראה למראית עין כמו יתר מבצעי המעצרים שבוצעו מדי לילה. אלא שהפעם, לפני שנכנסו הכוחות לעיר, התגנבו לאזור מסוים חוליות צלפים סמויות של צה״ל והתמקמו על הגגות. במהלך כניסת היחידה המיוחדת לכפר, עצרו הלוחמים את אחד מכלי הרכב שלהם בסמטה הנמצאת באזור בו התמקמו הצלפים, וגרמו לו לסבול מבעיה טכנית של "התפרצות אש מהמנוע" (אפקט שנוצר באמצעות פתיחת רימון עשן מתחת לרכב). תוך דקות, שריקות החלו להישמע מכל עבר, חמשת חברי חוליית המחבלים עודכנו על ידי חבריהם כי כלי רכב של צה״ל נתקע באחת הסמטאות ולכן עשו את דרכם במהירות למקום במטרה לנצל את התקלה ולפגוע ביושבי הרכב.
ההתלהבות מההישג הגדול הצפוי עודדה אותם להתקרב באופן גלוי ולבצע ירי לעבר הרכב התקוע. הם התגלו במהרה על ידי הצלפים שפתחו באש מדויקת שפגעה תוך שניות בכל חברי החוליה.
דוגמה נוספת ומשעשעת, מעולם אחר לחלוטין, מספרת על אדם מבוגר וערירי שעזב את הכפר והגיע לגור בבניין דירות במרכז העיר. אלא שבלילה הראשון הוא גילה שמתקבצת תחת חלונו חבורת נערים המבלה מדי ערב את זמנה עד השעות המאוחרות בשמיעת מוסיקה אלקטרונית, תוך שהיא מצוידת ברמקול רב עוצמה. האיש המבוגר והחכם ידע כי צעקה מהחלון: "ילדים – לכו הביתה!" לא תעזור ורק תחמיר את המצב, ועל כן הוא החליט לרדת ולהיפגש איתם פנים מול פנים. הנערים שראו את האיש המתקרב גיחכו מרחוק והתכוננו למפגש משעשע עם עוד דייר מרוגז. אלא שאז להפתעתם השכן שלף מספר שטרות כסף וחילק לכל אחד מהם.
"אני כל כך אוהב מוסיקה אלקטרונית", אמר האיש לנערים, "אתם פשוט קולעים בדיוק לטעם המוסיקלי שלי, בואו כל לילה ואשלם לכם". הנערים ההמומים שמחו מאוד ותכננו את הפלייליסט של הלילות הבאים בציפייה לתגמול זהה. וכך במשך ימים מספר הגיעו הנערים לילה אחר לילה והשמיעו מוסיקה אלקטרונית עליה עמלו במשך היום וקיבלו תשלום מהאיש המבוגר בתום כל לילה.
שבוע לאחר מכן, נקשו הנערים בתום לילה רועש במיוחד בדלתו של האיש ושאלו: "איך היה הלילה? נהנית מהמוסיקה?" "נהניתי מאוד", אמר האיש. "אם כן נשמח לקבל תשלום", אמרו הנערים כהרגלם. "לצערי אזל לי הכסף" אמר האיש, "לא אוכל לשלם לכם יותר". "לא תוכל לשלם?" אמרו הנערים כעוסים, "אם כך לא נשמיע יותר מוסיקה! אנחנו עוזבים, תסתדר לבד!".
לפני מספר שנים שימשתי כמנהל אתר התיירות "עיר דוד". באותם ימים, בשל מתח ביטחוני בירושלים, המעיטו אנשים לבקר באתר. חג הסוכות הגיע ואיתו גם הציפייה כי המבקרים יציפו את האתר בחול המועד כפי שקרה בשנים קודמות. אולם היום הראשון של חול המועד החל ומלבד מבקרים בודדים איש לא בא. מנכ״ל עיר דוד יזם פנייה לרדיו וביקש להתראיין באחת מהתוכניות המושמעות של גלי צה״ל בנושא הביקור באתר בצל המתיחות הביטחונית. "אני מבקש שלא להגיע לאתר היום" אמר המנכ״ל, "האתר מלא עד אפס מקום. אני ממליץ לכל מי שתכנן לבוא היום להגיע רק מחר". השמועה עשתה כנפיים – אנשים ששמעו את התוכנית היו סקרנים מדוע כולם נוהרים למקום, ולמחרת בבוקר האתר הוצף במבקרים.
לסיכום, עיקרון ההקצנה דורש לנתח את כל מרכיבי הבעיה, לבצע סימולציה של מקרים ותגובות לתוצאות האפשריות ולמשמעויות השונות על הסביבה במצב של הקצנת אחד ממרכיבי הבעיה.
יצירתיות נוטה להתגלות בקרב בני אדם, בדרך כלל, כאשר הם נמצאים בשעת משבר וזו ברירה אחרונה. אך בעזרת תרגול והטמעת הרגלי חשיבה נועזים ופורצי דרך, כפי שנהוג ביחידות העילית של צה״ל, יצירתיות יכולה בקלות להפוך מברירה אחרונה לדרך חשיבה יחידה וראשונה.
ירון בוסקילה (סא״ל במיל') הוא יועץ ארגוני ומזכ״ל תנועת הביטחוניסטים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה