המנקה מהכותל

המנקה מהכותל

בנימין ורצברגר יליד 1926 בהונגריה, בנימין איש הכותל נפטר.

רחלי חדד, מנהלת ההדרכה בכותל המערבי, כתבה לי הלילה כך:

"כבר 18 שנים אני מדריכה בכותל, ואת בנימין זאב ורצברגר הכרתי ביום הראשון. אין מדריך ואין מבקר שלא שמע את הסיפור שלו: בשואה הוא נשלח למחנה מטהאוזן, שם מדי יום קצין האס. אס היה מעיר את הנערים לעבודת פרך, בעודו צועק עליהם: 'אתם חולמים על ירושלים? לא תזכו להגיע לירושלים, אתם תראו אותה רק דרך הארובות של תאי הגזים!'.

המילים האלה נכנסו ללבו של בנימין. הוא ניצל, עלה לארץ, הקים משפחה, וכשיצא לפנסיה הגשים את חלומו, להיות כל היום בכותל. הוא עבר דירה לירושלים והחל לעבוד בכותל כ. . . עובד ניקיון. הוא עשה זאת מתוך בחירה, רצון, התרגשות והכרה יום יומית בזכות העצומה.

מדי בוקר לבש את בגדי הניקיון בחרדת קודש, כאילו הוא זוכה לעבוד בארמון המלך. לאבני הכותל הוא התייחס באהבה מיוחדת. הוא הסביר שבכל פעם שהוא מנקה אותן, הוא מרגיש שהוא נוקם באותו קצין נאצי. הוא נהג לצטט את הפסוק 'וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִים' וראה בכך ציווי: לנסות לראות תמיד את הטוב.

רבבות אנשים פגשו אותו פה לאורך השנים ושמעו את סיפורו. במפגש אחד מרגש במיוחד, בנימין, יליד הונגריה, פגש פה את ראש ממשלת הונגריה. הילד ההונגרי הצעיר שכמעט לא שרד, פוגש את נציג הונגריה, בירושלים. בתקופת הקורונה ערכנו סיור וירטואלי, ובנימין למד איך להשתמש בזום וסיפר כך את סיפורו.

שלשום חגג בנימין יום הולדת 95, ואתמול נפטר. הוא הובא הלילה למנוחות, בירושלים שכה אהב. בשבילי המפגש איתו בכל בוקר, בכניסה לעבודה, היה מפגש עם נצח ישראל".

היה לו אח גדול ממנו ו2 אחיות קטנות. סבא שנשאר לבד בן 17 במשקל 25 ק״ג עלה לארץ, זכה להקים משפחה עם עטרה לבית זילברשטיין (גם היא ניצולת שואה היתה באושוויץ, שרדו 4 אחיות מתוך 10 ילדים), נולדו להם בן ובת. והם זכו לנכדים ולנינים.

כל השנים סבא עבד קשה ונלחם בכל המלחמות.

בגיל 70 הם עלו מעפולה לירושלים

והוא התחיל לעבוד בכותל, בהתחלה בתחזוקה וניקיון, הוא היה מנקה את אבני הכותל, מסיר קורי עכביש, מניח בקבוקי שתיה לאורך המסלול לבאים למנהרות ומביא לסבתא שלי לכבס את דגלי ישראל שתלויים בכותל ולגהץ אותם כי זה לא מכובד שדגל ישראל מלוכלך.

סבא היה מנקה את הכותל כי אמר שלא יכול להיות שיש עזובה, לכלוך וקורי עכביש במקום הקדוש הזה, ואצל הגויים להבדיל אלף אלפי הבדלות יש נוי ופרחים? ! ? !

"ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה"- היה נחרד בזעזוע פנימי עמוק.

הוא גם היה קונה ערימות של חולצות בבאזרים ושם בתא שלו בעבודה, כדי להביא למקבצי נדבות. . מכבד מאוד כל אדם.

כששאל אותו אחד העובדים אם משלמים לו על עבודתו, ענה שכן. אמר העובד: אם כך, גם אני רוצה. ענה סבא: שמשמים משלמים לו.

עד גיל 83 הוא היה מגיע יום- יום לעבוד בכותל.

בהמשך הוא התקדם והגיע לתפקיד של דייל כניסה, אחראי לקבל את כל האנשים שמגיעים למנהרות ולעשות קבלות פנים לאחמי״ם.

אחד העקרונות שלפיהם הוא חי, זה לראות בכל דבר את הטוב, הטוב שבאדם והטוב שבמציאות

כמו הציווי: "וראה בטוב ירושלים", 'וראה' לשון ציווי.

כשסבא היה צעיר הוא הגיע להתברך אצל החזון איש, החזון איש דאג וכיבד מאוד את ניצולי השואה, והחזון איש שאל את סבא מה הוא רוצה שהוא יברך אותו?

סבא ענה: שאהיה תלמיד חכם

החזון איש ענה: ברכה כזאת אי אפשר לתת כדי להיות תלמיד חכם צריך לעמול יום-יום. . העמל שבתורה הוא הברכה. אז הוא בירך אותו באריכות ימים.

אבא של סבא בנימין נפטר לו בידיים בצעדת המוות, בתאריך ה' באייר תש״ה, סבא נתן את פרוסת הלחם שקיבל ליהודי כדי שיעשה לו קבורה יהודית ויגיד קדיש.

אילו אבא של סבא היה יודע שהבן שלו יזכה לגדל דור רביעי בארץ ישראל בירושלים.