בִּצְעִירוּתוֹ, הָיָה הָרַב מוֹסֵר שִׁעוּר לְבַעֲלֵי בָּתִּים בִּשְׁכוּנַת "הַבּוּכָרִים". פַּעַם, בְּשִׁעוּר שֶׁנֶּעֱרַךְ לִקְרַאת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, הִזְכִּיר הָרַב כַּמָּה מִפֵּרוּשָׁיו שֶׁל הַמְּקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב מִדָּרְבַּנְד, מְחַבֵּר הַסִּדּוּר "אָהֳלֵי יַעֲקֹב".
וְהִנֵּה, קָלְטוּ עֵינָיו שֶׁל הָרַב כִּי אַחַד הַשּׁוֹמְעִים, יְהוּדִי מְבֻגָּר וְעָשִׁיר וּשְׁמוֹ יוֹחָנָנוֹף, מִתְנוֹעֵעַ עַל כִּסְאוֹ לְשֵׁמַע שְׁמוֹ שֶׁל הָרַב מִדָּרְבַּנְד.
אַחַר הַשִּׁעוּר נִגַּשׁ מַר יוֹחָנָנוֹף אֶל הָרַב וְאָמַר לוֹ: "כְּבוֹד הָרַב, הִכַּרְתִּי אֶת רַבִּי יַעֲקֹב זצ״ל. הוּא הָיָה שָׁכֵן שֶׁלִּי, וְהוּא הָיָה עָנִי מָרוּד. פַּעַם, לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים, בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי הַלְוָאָה וְכָתַב לִי שְׁטָר עָלֶיהָ. הוּא נִפְטַר לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לִפְרֹעַ אֶת הַהַלְוָאָה, וְהַשְּׁטָר שֶׁכָּתַב לִי נִשְׁאַר לְמַזְכֶּרֶת".
הָרַב הִזְדַּעֲזֵעַ. "הַאֻמְנָם? אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ שֶׁתֹּאמַר עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה מוֹחֵל לְרַבִּי יַעֲקֹב עַל הַהַלְוָאָה! וּבְשׁוּבְךָ לְבֵיתְךָ, כְּתֹב עַל הַשְּׁטָר 'פָּרוּעַ'!"
"הַאִם אֲסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִשְׁתִּי?" שָׁאַל הָאִישׁ, "לֹא", הֵשִׁיב הָרַב, "אֵין צֹרֶךְ לְצַעֵר אוֹתָהּ".
וְהִנֵּה, לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר, בְּצֵאת הָרַב מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הוּא רוֹאֶה אֶת אֵשֶׁת הֶעָשִׁיר מַמְתִּינָה לוֹ. "חָכָם", אָמְרָה לוֹ, "אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי, שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב 'בַּעַל הָאֹהָלִים', שֶׁהָיָה שָׁכֵן שֶׁלָּנוּ, אוֹמֵר לִי, שֶׁמֵּאָז פְּטִירָתוֹ לֹא נָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן, וְרַק בְּלַיְלָה זֶה זָכָה לְהִכָּנֵס, בִּזְכוּת חָכָם מָרְדְּכַי. הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאַגִּיד לָרַב תּוֹדָה עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ!"
וּבֵינְתַיִם יָצָא גַּם מַר יוֹחָנָנוֹף מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וּבְלִי לָדַעַת עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, נִגַּשׁ גַּם הוּא לָרַב וְהֵחֵל לְסַפֵּר עַל חֲלוֹם שֶׁחָלַם בַּלַּיְלָה. הַחֲלוֹם הָיָה זֵהֶה לְגַמְרֵי לַחֲלוֹם שֶׁחָלְמָה אִשְׁתּוֹ.
רָאָה הָרַב שֶׁבְּנֵי הַזּוּג יוֹחָנָנוֹף מִצְטַעֲרִים בְּצַעֲרוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, שֶׁנִּפְטַר עַשְׂרוֹת שָׁנִים קֹדֶם, וְנִחֵם אוֹתָם: "אַשְׁרֵיכֶם, שֶׁזְּכִיתֶם לְהַלְווֹת לַצַּדִּיק בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, וּזְכִיתֶם לִמְחֹל לוֹ עַל חוֹבוֹ!"
אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה סִפֵּר הַמְּקֻבָּל רַבִּי דָּוִד בַּצְרִי, וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כִּי בְּעוֹלַם הָאֱמֶת מְדַקְדְּקִים בְּכָל אוֹת וּבְכָל מִלָּה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָרַב אֶת דִּבְרֵי הַחֲלוֹם, הוּא הִזְדַּעֲזֵעַ מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: גַּם מֵעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה, וְגַם מִכָּךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרְאוּ לוֹ 'חָכָם מָרְדְּכַי'".
לָכֵן, כְּשֶׁהָרַב עַצְמוֹ הָיָה מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר, הוּא הָיָה מַשְׁמִיט מִמֶּנּוּ, בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הָעֲצוּמָה, אֶת הַמִּלִּים 'חָכָם מָרְדְּכַי'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה