מעשה רב רבי יוסף משאש זצ״ל רב העיר תלמ0אן באלגייר, מקנס - מרוקו, ובארץ ישראל רב העיר חיפה וחיבר עשרות ספרים
בצעירותו למד בישיבת עץ חיים בעיר מכנאס בראשות כמוהר״ר חיים בירדוגו זיע״א הרב בירדוגו עמד על כישרונותיו של הנער, והרב רצה שיוסף הקטן יהיה יותר מוכשר, קרא הרב לאביו הצדיק רבי חיים משאש, הציע סגולה שמקובלת מאבותינו שתלמיד מוכשר ביותר ירק לתוך פי בנך, על אלתר הסכים אביו ומאז התברך הנער יוסף משאש בכישרונות עוד יותר מרובים. . .
ברבנות בעיר תלמסאן
בשנת תרפ״ד התמנה לרב העיר תלמסאן שבמדינת אלג׳ירה, במשך 17 שנים, סיפר הרב שלום משאש זצ״ל רבי יוסף יצא ממכנאס עם זקן שחור וחזר לעירנו מכנאס לכהן דיין בבית הדין עם זקן לבן, מרוב עבודתו הקשה בתלמסאן, סיפר לי הרב יצחק שוראקי שאביו היה הגבאי של הרב משאש באלג׳יר וכל מי שאחז בעץ החיים, בשיעורי התורה של הרב משאש כמעט שמשפחתו לא התבוללה למרות השפעתם של הצרפתים, באלג׳יר.
הרב היה נוהג ללכת בטבורה של העיר, באחת מהשבתות, הרב צועד ברחוב הראשי, וממול הרב ניצב אחד מהמתפללים שנעדר מהבית כנסת, יושב בספסל ובידו סגריה ביום השבת לעיני כולם, הרב ראה זאת והמשיך לכיונו, הלה חשב בטח אני הולך לקבל מנה אחת כפלים מהרב, והנה איך שהרב הגיע למולו שואל הרב בשלומו, התגעגתי הלך ומאד כואב לי שמנהגי בבית הכנסת מדי שבת בסוף התפלה אני עורך מי שברך לכל הציבור והיות ואתה נעדר איני יכול לברך אותך, אנא השתדל להגיע לתפלה וגם אם התפלה ארוכה, ראה להגיע בסוף התפלה, הרב נפרד ממנו בברכת שבת שלום, דברי אלו חדרו לליבו, ומאז לא חדל מלהגיע לבית הכנסת. . .
ברבנות במכנאס.
אחר הרבצת תורה בתלמסן במשך 17 שנה קיבל הרב אגרת מעירו, שהפנה מקום בבית הדין, ומאז הרב התגורר בעיר מכנאס, מלבד ישיבתו של הרב על מדין, הרב היה דורשבחסד עליון מדי שבת, סיפר לי יהודי שמתגורר בעיר חדרה, מה אומר איך הרב היה דורש כול הציבור היה מרותק במשך כשלוש שעות אחר הצהרים ביון שבת קודש, כולנו חיכנו לשבת הבא, ובדרשות אלו השיב רבים מעון.
ברבנות בחיפה
0יפר לי אבי הרב דוד אסולין שהיה עוסק בקירוב רחוקים, שתמיד הרב היה מאיר פנים לכל אחד ואחד, ולכל שיעור תורה שהרב היה מוזמן היה מגיע, ללא שום חשבונות, והרב היה מעודד את השבים בתשובה, סיפר הרב דדון משם בן הרב ר' אליהו משאש שליט״א שאביו מעולם לא הרים קולו בבית, והיה מתיחס לקטן כגדול, וכן הרב משאש היה הולך מביתו למשרד הרבנות דוקא ברגל בשביל להיות בתוך עמי יושבת. . .
בתקופות המועדים היה הרב נודד בכל חיפה וכן בישובי הסביבה למרות גילו של הרב. וכן הרב נדד עד לקצה הדרום בעיר אילת לקיים שבו בניך לגבולך. מגיד מן השמים.
באחת מאגרות הרב בספרו אוצר המכתבים, מתנצל הרב על איחור תשובתו, היות ולא עליכם חולה הרב בחולי השיגעון, והרב רואה דמות המדברת עימו דברי תורה, והרב מתחנן להבורא יתברך שיצילו מחולי שיגעון זה. וכתב האריז״ל בספרו רוח הקודש שיש מספר מגידים המתגלים לאדם אחר המעל אמיתי בתורה ודרגה הכי גדולה, מגיד פנים בפנים, והרב משאש בענוותו מגדיר דרגה רוחנית נפלאה זאת בחולי השיגעון, מרוב ענוותו.
אהבת התורה ללא גבול
אצל הרב אליהו אברזיל בצעירתו למד בישיבת פורת יוסף אביו ביקש שילמד מקצוע, הרב ביקש שרוצה ללימוד תורה אך אביו בשלו, בצער לו נרשם הרב לטכניון, אחר ששם את חפציו בפנימייה, משם נסע לחיפה לבית המרא דאתרא הרב יוסף משאש כפי שזכר בכל ספרי הרב הכתובת החלוץ 14, הרב דופק בדלת בהתרגשות לראות לראשונה פנים בפנים את הרב, והנה הרב נכנס לחדר, שואל הרב משאש היכן כבודו גר וכו סיפר לרב שבה ללימוד לימודי חול בגזרת אביו, אמר הרב אני בצעירותי בקושי היה לנו ספרים ללמוד, אתה יש לך אהבת תורה תחזור ללימודך בישיבה ותגיד לאביך שכך פסקתי וכך הוה ואז סיפר הרב משאש מעשה הבא,
רבי יוסף היה לומד מדי חג את המסכת בש״ס העוסקת מענינא דיומא, אחר שנים שכך נהג בקודש, החל הרב משאש ללמוד מסכת מהתלמוד הירושלמי, עד שנפגש עם דף שלא הצליח להבינו כשורה אחר מאמץ רב עדין לא הצליח הרב לפצח סוגיה זאת, הרב החליט לנסוע לעיר קזבלנקה, ששם יש מספר חניות לספרי קודש, משך הנסיעה ממכנאס לקזבלנקה המרחק 300 קילומטר, אחר שהגיע הרב לעיר, נכנס הרב לחנות, המוכר רואה רב הדור פנים מציע את עזרתו, איזה ספר החכם מחפץ, הרב שואל אם יש תלמוד ירושלמי עם ביאור, שמע המוכר את הנדרש, מקסימום יש לנו תלמוד בבלי, כבודו מחפץ דבר של נמצא במדינתנו, הרב הודה למוכר, והרב עבר מחנות לחנות שש במספר ולא מצא את מבוקשו, הרב הלך משם לבית המדרש, שם פגש אחד מחכמי העיר, נשאל הרב משאש במה זכינו שהרב הגיע לעירנו, סיפר הרב שמחפץ תלמוד ירושלמי עם ביאור ולא בנמצא בכל העיר, יעץ לרב החכם, בגבול ספרד יש עיר הנמל הנקראת טנגייר,
ושם יש חכם סבא דמשפטים הגאון רבי מרדכי בן גיו זצוק״ל, כול שדרי ארץ ישראל שמגיעים לביתו מביאים עימם מתנה לרב ספרי קודש מארץ ישראל, וידוע שלרב ישנה ספריה ענפה, אולי כבודו ימצא שם, הרב נוסע מקזבלנקה חצי יום לטנגייר, נכנס הרב משאש לחדרו של הרב, שאל הרב ברצנו של האורח, ביקש הרב אולי יש לכבודו תלמוד ירושלמי עם ביאור, נענה הרב קיים בספרייתי, אך איני יכול להראות לכבודו לפי שיש מנהג חכמי המערב שמקימים את הפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך", וכך מעלמים תחת גלימותיהם ספרים רבים, קרא הרב לשמש תיתלוה עימו בלימודו בספר, והנה הרב ראה מפרשי הירושלמי שעומדים על הקושיא שעליה הרב התקשה, צהלה עלתה על פניו של הרב, הודה הרב לרב בן גיו רב העיר ונפרד לשלום משם הרב נסע לעיר קזבלנקה, ושם הרב התעכב זמן מה, שם פגש הרב אחד מגברי העיר כבודו מה עושה בעירנו סיפר הרב על מבוקשו, סיפר הגביר כבודו לא צריך לקנות תלמד ירושלמי אני יתן את הסט חינם אין כסף לרב ביודעי שהרב ילמד בספרים מעמוד הראשון ועד העמוד האחרון, שאל הרב מהיכן השגת את תלמוד הירושלמי, סיפר הנגיד שנפטר הרב בו גו רב העיר טנגייר, וקנה מידי היורשים את כל הספרייה, והנה העשיר נתן שטר לכבוד היורשים בבקשה ליתן לידי הרב יוסף משאש את סט התלמוד הירושלמי, נסע הרב משאש שוב חצי יום לטנגיי הגיע לידי היורשים, קבלו את השטר אך נענו בשלילה יש לנו מנהג שלא מוצאים דבר מבית המנוח עד תום שנה, נפרד הרב מהם, וחזר לקזבלנקה ומשם למכנאס, ואחר שנה חזר את המסלול ארוך זה, וכל זה לאהבתו לתורה, לימים הוזמן הרב יוסף משאש לשכונת בקעה שבה מכהן רב השכונה, הרב אליהו אברזיל, ניגש הרב אברזיל לרב משאש בזכות כבודו הגיעני עד הלום. .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה