משה זר זכר צדיק וחלוץ לברכה

*תמצית חייו של האיש והאגדה משה זר זכר צדיק וחלוץ לברכה*

כתב: הבן אורן זר

1. מגלות איראן, קהילת אנוסי משהד, עלו ארצה הוריו.

2. אימו עלתה בגיל 5 עם הוריה מאיראן ברגל ובספינה, וחיו בעוני בשכונת הבוכרים, אביו עלה בגיל 17 עם 4 חברים ברגל מאיראן

3. טו בשבט תרצז נולד בשכונת הבוכרים בירושלים.

4. גדל בירושלים תחת הכיבוש הבריטי

5. למד ביסודי בתחכמוני, ולא בת״ת חרדי, בניגוד למקובל בשכונה, מתוך תפיסת העולם של הוריו, של תורה ועבודה.

6. אביו עבד כמוסכניק הבכיר של מפעל האשלג בצפון ים המלח, ובתור יחד היה מצטרף אליו רבות לנסיעות לבית הערבה ולמפעל האשלג. כך התאהב בנופי הארץ.

7. לאחר מלחמת השחרור השתכנה המשפחה ביפו, בשכונת מנשיה שהתרוקנה מתושביה הערבים

8. בשבט תש״י, בשבוע השלג הגדול בתולדות ארץ ישראל, חגג בבית כנסת חאג אדוניה בשכונת הבוכרים בירושלים את בר המצווה. אביו קנה לו לבר המצווה את מדריך וילנאי לידיעת הארץ וערכת מפות 1: 100000 של כל ארץ ישראל

9. בחט״ב למד בתחכמוני ביפו

10. בתיכון למד בצייטלין בת״א, שם התוודע לתנועת בנ״ע, והחל לקחת בה חלק פעיל

11. בכל סיום שליש היה יוצא ישירות מביה״ס עם חברים למסעות רגליים מאתגרים בכל רחבי הארץ. כך התקבע חיבורו המוחלט לארץ אהבתו

12. לקראת סיום י״ב, במקום היוזמה החדשה של בנ״ע לצאת לשנת ישיבה לפני הצבא, הציע לאפשר שיהיה קומונר בסניף תל אביב מרכז, וכך היה. מורו ורבו מאז הרב חיים דרוקמן זצ״ל

13. התגייס לגדוד 50 הנחל המוצנח, עם גרעין "מתנחלים" של בני עקיבא.

14. מיד לאחר גיוסו פרצה מלחמת סיני (קדש), והוא לחם בסיני, ונפצע בקרב המיתלה באופן אנוש, מצרור מקלע שביתר את מוחו, מצחו, ראשו, עינו, וכתפו. פציעה ממנה סבל בשקט עד יומו האחרון.

15. גרעין מתנחלים התיישב בקיבוץ בארות יצחק, ושם התגורר בתקופת השיקום

16. לאחר שהשתקם יצא למסע ממטולה לאילת עם שני חברים מהגרעין, והיה לראשון מטיילי שביל ישראל

17. בקיבוץ הכיר את יעל חברת הגרעין וביקש את ידה. על פי בקשתה הלך ללמוד תורה מספר חודשים בישיבת מרכז הרב, ואף זכה ללמוד קבוע בחברותא עם הרב צבי יהודה קוק זצ״ל. כשנישאו משה ויעל השתתף הרב צבי יהודה בחתונתם. הם התגוררו כשנה בקיבוץ. מאז כפי שהעיד וחזר והעיד אינספור פעמים, הכול מכוחה ובזכותה, והם צעדו יד ביד באחדות אידיאולוגית גמורה

18. הוא החל דרכו כאיש חינוך, כמדריך טיולים וכחשמלאי בקיבוץ

18. משם עברו לאבן שמואל, שהיה מעוז של הציונות הדתית, ושם החל דרכו כחשמלאי בכיר, כמתקין עירובים וכמתקין תאורת מגרשי ספורט

19. בשנת תשכ״ו עברו למושב נחלים, ושם החל הקשר האמיץ עם הרב לוינגר שהיה רב המושב. שם השתתף בשיעורים באורות, ושם התחבר למעשה ההתיישבות ביו״ש מראשיתו.

20. ב״מבצע הקפות" של גוש אמונים נכנס למעשה ההתיישבות בכל גופו, והתקין את 11 ארונות החשמל ל11 הישובים המתוכננים

21. אחרי מלחמת ששית הימים חיפש את קבר סבו בהר הזיתים, וגילה שהירדנים השמידו את הקבר כל חייו לא הרפה עד שנמצא ושוחזר הקבר.

22. הוא החליט לכתוב ספר תורה לביתו. את ארון הקודש ודלתות הפורניר האומנותיות שלו ייצר במו ידיו, ומאז היה תמיד ארון קודש וספר תורה בביתו

23. בשנת תשל״ט בלחץ הילדים הגדולים, החליטה המשפחה לעבור לקרני שומרון

24. מיד זיהה את רצון הערבים למכור קרקעות, ואת ההזדמנות האדירה לגאול את אדמות הארץ

25. האדמה הראשונה שקנה, ממשה וורמן שקנה אותה מערבי, היתה הקרן הצפונית, ההר עליו אנו עומדים

26. הוא החליט לבנות את ביתו על הקרן הצפונית, בית שיהיה מופת וסמל של היאחזות מוחלטת ונצחית בארץ ישראל, וכך עשה. בקומת הקרקע נמצא בית הכנסת הר וגיא, ובו גם שוכנת ספריית ארץ ישראל אותה אסף שנים רבות ללא ליאות.

27. בכך היה לראשון שהקים גבעה/חווה בשומרון

28. הוא החל לקנות ביושר מוחלט, בכבוד אדם באשר הוא אדם, ובדקדוק של קניין חופשי ורצוני אלפי דונם ברחבי מרכז השומרון, עליהם הוקמו או הורחבו ישובים רבים, וביניהם עימנואל, קרני שומרון, צופים, ברקן, אריאל, חוות גלעד, עץ אפרים, קדומים, ועוד.

29. באותן השנים התחבר למעשה ההתיישבות בלב עיר האבות, והיה שותף פעיל, בהונו, באונו ובמעשה בניה ממש בקימומה של חברון מהריסותיה, ובפרט בית רונן וענת כהן, וחיבר את בית הדסה לחשמל. מאז נקשרה נפשו בעיר האבות

30. גאולת הארץ עליה מסר נפשו שנים, בלילות ובימים, תוך סיכון חיים, ללא נשק, היתה לצנינים בעיני אש״ף ובעיני הערבים, ובבוקר י״א בניסן תשמג התנקש בו מחבל ערבי, ושחט אותו בירי ובמכות גרזן. 3 מכות קטלניות אחרונות הונחתו על צווארו. הפציעה הזאת ליוותה אותו עד יום מותו, ועד ההשתנקויות שליוו אותו בימיו האחרונים, עת תקפה אותו דלקת ריאות קשה.

31. לאחר הפציעה הוא המשיך ברישום בטאבו של החלקות שרכש, תוך התמודדות קשה במסדרונות המנהל האזרחי שהיו אז מוכי נבזות, שחיתות, התנכלות, סאבת וסחבת מכוונת

32. בי״ח בסיוון תש״ם השתתף בנסיון החיסול של ראש עיריית שכם הטרוריסט באסם שכעה, במסגרת המחתרת היהודית, ועל כך נשפט וריצה עונש מאסר

33. כל השנים המשיך לחנך ולקחת את משפחתו ההולכת ומתרחבת לטיולים בארץ, רק בארץ. ארץ ישראל והחיבור אליה התנהלו כל החיים מאל״ף ועד תי״ו.

34. בז בסיוון תשס״א נרצח גלעד בנו הבכור על ידי המשטרה נפלשתינית

35. הוא החליט לנקום את מותו בייסוד שישה ישובים בשומרון, כמניין אותיות שמו "גלעד זר", והחל בכך אל מול ריפיון ולעיתים התנכלות הממשלה.

36. ידועה אמירתו לאריאל שרון ררש הממשלה דאז: אני אייסד שישה ישובים על שם בני. אם תפריע לי בניי ובנותיי יקימו אותם. אם בניך יפריעו להם, נכדותיי ונכדיי יקימו. אם נכדיך יפריעו להם, נינותיי וניניי יקימו. וכשניניי יקימו אותם, לא יהיו לך נינים שיפריעו.

36. זה התגשם מוקדם מהצפוי. רמת גלעד וחוות גלעד הוקמו ראשונות, כבר במהלך ובסוף השבעה, ואחריהן נוף גלעד, גל יוסף, ועוד חוות וגבעות רבות שיוסדו על ידי צאצאיו.

37. במשך השנים קיבל בביתו לביקורים ולשיחות אלפי מבקרים וקבוצות שהתמלאו בהשראה

38. לאורך השנים עם כל הביקורת שהיתה לו על המדינה, טעם כל הבוגדנות שחווה לא אחת מהממסד, תמיד תמיד שמר על ממסדיות, כבוד מוחלט לכל אדם, נוכרי כיהודי, כבוד לכל נושא תפקיד, גם אם האמת צריכה להיאמר בפרצוף, ואהבה אדירה ונאמנות מוחלטת לנדינת ישראל

38. מכל מכה או קושי שספג בחייו קם כארי, עם כלביא על שתי רגליו, והמשיך ביתר עוצמה. כל מהלומה היתה בעצמה מנוע לכיבוש היעד הבא. כפשוטו ממש.