יום רביעי, 22 באפריל 2026

הל״ה של צפת

הל״ה של צפת

שלושים וחמישה בחורים צעדו בלילה בין כפרים עוינים לעזרת אחיהם הנצורים.

הלוחמים צעדו במהירות על מנת להגיע בטרם יאיר השחר ולהחיש עזרה ותגבורת לתושבים הנצורים.

35 ניקר המספר בראשם של הצועדים האם גורלם יהיה כגורל 35 הבחורים ששלושה חודשים קודם צעדו בחשכת הלילה אך ליעדם לא הגיעו?

מיד כשעזבו הבריטים את העיר צפת "בירת הגליל" והעבירו את כל נקודות המפתח בעיר לידי הערבים החלה ההתקפה על הרובע היהודי בעיר.

תושבי הרובע לא מצליחים להרדם. מראות הרצח וההרס ממאורעות תרפ״ט ותרצ״ו/ט שבים ועולים בזכרון התושבים.

הכוח הערבי גדול פי כמה מהכוח היהודי מעט המגינים שהיו בעיר עמדו מוכנים להמשך ההתקפה.

התושבים עצמם הסתתרו במרתפי הבתים ובמקלטים וקוראים תהילים מוכנים לגרוע מכל. רב העיר הרב זיידה הלר ומפקד ההגנה במקום דחו את הצעת הבריטים להתפנות.

ואז. . .

35 הלוחמים בפיקודו של אלעד רייספלד (לימים פלד, מח״ט גולני ואלוף בצה״ל) נכנסו בצעידה ובשירת המנון הפלמ״ח לעבר בית הכנסת הא״רי בלב הרובע. ופלד קיבל את הפיקוד על העיר

הגעת מחלקת הישע שצעדה מהר כנען אל הרובע הנצור הייתה נקודת מפנה חשובה ואולי מכרעת בקרב על שחרור צפת שהחל ביום ז' ניסן תש״ח (16. 4. 48) ונמשך כשלושה שבועות.

במשך כשבועיים עמד הרובע תחת לחץ ויריות בלתי פוסקות אך לוחמי הרובע אנשי ההגנה והאצ״ל בתוספת מחלקת הפלמ״ח הצליחו להחזיק מעמד.

הערבים כמעט והצליחו לפרוץ אל הרובע. אך תושייתו של בנימין גייגר, בן צפת, שפעל כמעט לבדו, הצליחה לבלום נסיון זה.

בימים הבאים שוחררו הכפרים עין זיתון וביריה, בקלות יחסית לאחר שתושביהם ברחו בעקבות השמועה שהופצה כי ליהודים יש פצצת אטום.

בליל א' אייר תש״ח (9-10. 5. 48) יצאו 450 לוחמי פלמ״ח בפיקודו של משה קלמן להסתערות האחרונה על ארבעת הנקודות ששלטו בצפת ואיימו על תושבי העיר. המצודה, המשטרה העירונית, בית שלווה ומשטרת כנען.

הקרב הקשה ביותר התנהל במשטרה העירונית. מפקד הפלוגה הפורצת יצחק הוכמן נהרג. הקרב התנהל מחדר לחדר. החיילים הערבים התבצרו על הגג והמשיכו להילחם אך כעבור מספר שעות נסוגו.

למחרת בא' אייר תש״ח הונף דגל ישראל על בניין משטרת כנען וצפת שוחררה נכתב בכותרת עיתון 'דבר'.

בזכות הנס והמעשה שוחררה צפת, סיכם הרב הלר. המעשה אמירת התהילים, והנס הגעת לוחמי הפלמ״ח בזמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אם השומרת על לימוד הבן

מסופר על הרבנית הצדקנית מרת לאה עטיה שהסבה יחד עם בנה על שולחן שבת. הרבנית אישה אלמנה הייתה, לכן היא ובנה אכלו את סעודת השבת יחד. כאשר סי...