במוצ״ש הייתי במופע של יצחק מאיר, "שרים קרליבך" בתיאטרון ירושלים. הוא הזמין את דיצה אור לדבר, ודיצה אור סיפרה:
יש לי שני בנים שניצלו בזכות כיבוד הורים.
בן אחד הוזמן על ידי חברים למסיבת הנובה, ורצה ללכת אבל ויתר כדי לא להשאיר לבד את ההורים. כך הוא ניצל מהטבח.
בן שני, אבינתן, נחטף באותה מסיבה. כמה ימים לאחר מכן, המקום שבו שהה עם החטופים באל בוריג' הופצץ והחל לקרוס. שלושת המחבלים והוא ברחו, והגיעו לפתח שהיה חסום וצר בגלל כל השברים וההריסות. מחבל אחד הצליח לעבור, גם המחבל השני הצליח. אבל אבינתן הוא גדל מידות, ופשוט נתקע שם. לא משנה כמה ניסו למשוך ולדחוף אותו. צעקו עליו, וגם הוא ניסה בכל הכוח, אבל היה תקוע. בינתיים ההפצצות נמשכות, וכל רגע של שהות שם היה מסוכן.
אבינתן נשא עיניו לשמיים, ואמר: ריבונו של עולם, אתה יודע כמה התאמצתי על מצוות כיבוד הורים [וכאן דיצה מוסיפה: אכן, הוא תמיד מקפיד מאוד ויוצא מגדרו לכבד אותנו], וכתבת בתורה שלך "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך".
הוא סיים לומר את הפסוק - ומיד משהו השתחרר והוא הצליח להיחלץ מהפתח ההרוס.
המחבל השלישי היה מאחוריו והושיט לו יד כדי שיעזור לו לצאת. אבינתן ניסה למשוך אותו, אבל באותו רגע המקום קרס, והמחבל נקבר שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה