אוהבם של ישראל: סיפר מאיר אמסלם, שהיה השמש של הבבא סאלי בחו״ל: במרוקו היו שני אחים שהיו מסוכסכים ביניהם, הם היו גרים בעיר מידלת, ואף ששניהם היו עשירים, הייתה ביניהם קנאה בעניינים שקשורים בכסף. הדבר הגיע לכך שהם הפסיקו לדבר זה עם זה, ואחד מהם עבר לקזבלנקה והשתקע שם. מדי פעם הוא היה מגיע למידלת לצורך העסקים שלו.
יום אחד האח שבעיר מידלת עשה בר-מצווה לבנו והזמין את הבבא סאלי לאירוע. זה היה באמצע היום. הייתה סעודה גדולה ואורחים מכובדים. בעל השמחה ידע שאחיו נמצא בעיר לרגל עסקיו, וביקש מהרב שישלים בינו לבין אחיו.
הרב ניסה להתחמק ואמר: יש לכם רב קהילה, יש רבנים אחרים, שינסו הם. אמר לו אותו האח שכולם ניסו ולא הצליחו. כיוון שראה הרב כך, ביקש שילכו לקרוא לאותו האח, שיבוא למקום הבר-מצווה. כיוון שאותו אח ידע שאחיו עושה בר-מצווה לבנו והוא חשש שיזמינו אותו לשם, הוא יצא מהעיר וחזר בחזרה לקזבלנקה. הלכו לחפש ואמרו שהוא כבר נסע, חזר לעיר שלו.
כששמע כך הבבא סאלי הוא חשב ואמר: אתם יודעים מה, יתקלקל לו האוטו והוא יחזור. ובאמת כך היה הדבר. התקלקל לו האוטו והוא חזר למידלת. וכשחזר שמע מה שאמר הבבא סאלי, התגבר על מידותיו בא לביתו של אחיו ועשו שלום בניהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה