מה אנו יכולים ללמוד מאווזי הבר?
הגמרא (עירובין ק:) כותבת שאם לא הייתה ניתנת התורה היינו לומדים דרך ארץ ועוד מידות טובות מכל מיני חיות.
כל שנה האווזים יוצאים למסע אתגרי ומרתק בן 5, 000 ק״מ מאירופה לאפריקה ובחזרה.
מסע עם תלאות, קשיים, סערות ופגעים רבים בדרך. והם עושים זאת בענווה, בסדר, בארגון למופת תוך עזרה הדדית.
בבוא הסתיו, כשאתם רואים את אווזי הבר עפים מעל ארצנו, נודדים דרומה לקראת החורף, תשימו בוודאי לב לכמה דברים שאפשר ללמוד מהם:
א. האווזים עפים להם בצורה מאורגנת להפליא במבנה "V".
מה הסיבה לכך שהם עפים באופן זה?
כאשר האווז משיק בכנפיו, הוא יוצר כוח עילוי עבור אווז הבר שטס מיד אחריו.
בכך שהאווזים עפים במבנה "V", ללהק כולו מתווסף טווח תעופה גדול יותר ב- 71%! ביחס למצב שבו כל אווז בר היה עף לו לבדו. . .
ב. אם אחד האווזים נוטש את מבנה הטיסה, הוא חש לפתע את הגרירה וההתנגדות (של אוויר) בניסיון שלו לעשות זאת לבד. . . ועד מהרה חוזר למבנה התעופה על מנת לנצל את כוח העילוי של אווז הבר שבחזית.
ג. כשהאווז המוביל את הלהקה במסע מתעייף, הוא מתחלף אחורנית ואווז אחר עף בחזית.
ד. אווזים במעופם צווחים מאחור כדי לעודד את אלו שבחזית להתמודד בהובלת הלהקה למקום שבחרו לעוף לשם.
ה. כשאווז נעשה חולה, או כשהוא נפצע חס וחלילה מיריות ונוטש את המבנה, שני אווזים אחרים נוטשים יחד עם אווז זה, ומלווים אותו מטה לשדה כדי לתת לו עזרה והגנה. הם נשארים עם האווז שנפל עד שהוא מסוגל לעוף שוב, או עד שהוא מת. . . רק אז הם משיקים כנף לבדם, ומצטרפים למבנה אחר כדי להדביק את להקתם בהמשך הדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה