הרב דוד אמיתי
לפני כמה שנים, הלכתי ברחובות ירושלים באחד מימי שבט החורפיים, ופגשתי את הרב ישראל אריאל, אף הוא מיצהר. שאלתי אותו: "ר' ישראל, אולי תספר לי דבר תורה מחזק לט״ו בשבט?". הרב ישראל אמר לי: "אספר לך סיפור שיחזק אותך יותר מכל דברי התורה שאוכל לומר לך".
וכך סיפר: "לפני כמה שנים השתתפתי בהרצאה של יוצא האצ״ל. לאחר ההרצאה ניגשתי לשוחח איתו, והוא אמר שהוא מבולגריה. התפלאתי, כיון שבבולגריה לא נשארו הרבה יהודים דתיים. שאלתי אותו, והוא ענה שאכן, הוא הגיע מבית שכמעט לא ידע דבר על יהדות. לא פסח, לא שבת ולא חנוכה. שום דבר. 'רק פעם בשנה, באמצע החורף, היה אירוע מיוחד: סבתא היתה מזמינה את כל המשפחה לארוחת ערב חגיגית שבה אכלו הרבה פירות. בארוחות האלה היא סיפרה שהלילה הוא יום ההולדת של העצים, ולכבוד היום החגיגי, בחצות הלילה - העצים מנשקים זה את זה. הייתי אז ילד קטן, והשתוקקתי לראות את הנשיקות. התאמצתי מאוד והמתנתי ער עד חצות הלילה. ברגע המיוחל יצאתי החוצה בציפייה, אך לאכזבתי לא ראיתי כלום. כל העצים נשארו במקומם. סיפרתי לסבתא שלא ראיתי שום דבר, והיא אמרה לי: 'טיפשון שלי, בטח שלא. דע לך, רק העצים בארץ ישראל מתנשקים בלילה הזה. . .'. מאותו יום גמלה בליבי החלטה לעלות לארץ, ובסופו של דבר אכן עליתי, והנה אני פה'".
וכך סיים הרב ישראל את סיפורו: "תראה כמה נפלא, יש יהודים שלא חנוכה ולא פסח שמרו עליהם, אפילו לא יום כיפור. רק ט״ו בשבט!".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה