להביא ברכה
סיפר הרב מישאל רובין מישיבת שבי חברון:
לפני הרבה שנים הייתי אצל הרב מרדכי אליהו זצוק״ל, בהיותו הרב הראשי לישראל, והוא שאל אותי מה למדתי השבוע. בדיוק יצא עין אי״ה ברכות א', ואמרתי לו שקראתי שם פסקה שבה אומר הרב: "דהיינו שנביא ברכה לעולם בפעולותינו".
הרב אליהו זצ״ל שמע את דבריי ובתשובה סיפר לי סיפור: הייתי בצפת אצל בני, הרב שמואל שיחיה. אחד הנכדים בא אלי ואמר לי: סבא, אתה צריך לשמוח. שאלתי את הנכד, שהיה אז בגן: על מה אני צריך לשמוח? והוא השיב: היום עשיתי מעשה טוב. שאלתי את הנכד: מה עשית? אמר לו הנכד: הלכתי היום לגן וראיתי ילד מהגן שלי בוכה. שאלתי אותו: יוני, למה אתה בוכה? הוא אמר: איבדתי גוּלָה. שאלתי את הנכד: נו, ומה עשית? השיב הנכד: הייתה לי בכיס גולה, נתתי לו גולה.
פנה אלי הרב אליהו ואמר לי: באותו בוקר הסתובבתי בסמטאות צפת בשמונה בבוקר וראיתי ילד בוכה. שאלתי אותו: איך קוראים לך? והוא השיב: יוני. המשכתי ושאלתי: למה אתה בוכה? הוא אמר: איבדתי גוּלָה. אמר לי הרב: אני הרב הראשי לישראל, ואין לי גולות לתת לילד. והנה, הילד שהוא בגן חובה יכול היה לעזור לו ולגרום לו להפסיק לבכות.
לפעמים אדם חושב: כאשר אני אהיה ראש ממשלה או שר מסוים, אעשה מהפכה בעם ישראל. אבל אני בסך הכול אדם קטן. זאת טעות. להביא ברכה זו החלטה, האם אתה מוכן בנפש שלך להביא ברכה. זה אומר לקחת את הכוחות שלך ולהביא אותם לדבר יותר גדול.
מתוך הספר אביהם של ישראל חלק ז'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה