סוליקה, נערה יהודיה למשפחת חג׳וואל מהעיר טאג´יר שבמרוקו, הייתה ידועה בטוב ליבה, ביופי מידותיה שהאפילו על יופיה הנדיר. בנוסף לחוכמתה ופיקחותה, נודעה גם כבעלת יראת שמים נדירה.
באחד הימים, אחד מבני השכנים המוסלמים מעשירי העיר, ראה את סוליקה, וגמר בנפשו לשאת אותה לאישה, אך חוקי האסלאם אוסרים להתחתן עם יהודיה.
אביו של הנער הגיע אל בית משפחת חג´וואל והודיע להם שאם בתם סוליקה לא תתאסלם כדי שתוכל להנשא לבנו, רע ומר יהיה גורלם!
פחד ובהלה תקפו את המשפחה, עולמם חשך עליהם, הם החליטו להחביא את סוליקה בביתם של ידידים.
לא עבר זמן רב, וחיילי המושל הגיעו לבית חג´וואל, ובידם פקודת מאסר נגד בתם סוליקה.
"סוליקה ברחה מהבית" – אמר האב לחיילים, "אינני יודע היכן היא
נמצאת".
החיילים, שלא האמינו לדברי האב 'הפכו' את כל הבית בחפשם אחר הנערה, ומשלא מצאו אותה אסרו את האם, שמחה, כבת ערובה, עד שתמצא הבת.
דבר המאסר הגיע לאוזניה של סוליקה, היא ידעה על תנאי המאסר הנוראיים של היהודים ולא יכלה לתת מרגוע לנפשה על צערה וסבלה של אימה.
סוליקה הסגירה את עצמה לידי השלטון והובאה למשפט בפני השופטים המוסלמים.
במשפט נטען שסוליקה קיבלה על עצמה את הדת המוסלמית ולאחר מעשה זה חזרה בה ושבה אל יהודותה. מעשה זה נחשב בעיני המוסלמים לחטא גדול, והברירה היחידה היא לשוב לדת האיסלם או הוצאה להורג.
בגאווה ובעוז השיבה סוליקה לשופטים: "מעולם לא התאסלמתי, יהודיה הייתי, ויהודיה אשאר!
לא המוות ואף לא העינויים ירתיעו אותי. . . .
מוכנה אני למות על קידוש השם ובלבד שלא להפנות עורף לאמונת אבותי ופגיעה בעמי. . .
אין הכסף והזהב, הכבוד והשלטון יכולים להשתוות בערכם לאמונתי באלוקי האמת ובתורתו הקדושה!"
דבריה התקיפים של הנערה הצעירה, הדהימו את השופטים המוסלמים. הם לא שיערו בנפשם שהנערה תעדיף להיהרג ובלבד שלא לבגוד באמונתה.
וחרצו את גזר דינה - מוות!
אחד מחיילי המלך קשר את סוליקה אל סוס והיא נגררה ברחובות העיר.
בשרה נחתך, ראשה נחבט ודם החל זורם כמים, בגדיה החלו להקרע מעל גופה. . .
לפתע נשמע צעקה: "עצור! עצור בבקשה!" צעקה סוליקה.
החייל עצר בחושבו שסוליקה התחרטה והחליטה להתאסלם.
אך סוליקה הוציאה מחטים שהיו בכיסה ותחבה אותן לבשרה ומשם אל שמלתה, כדי שלא תגלה אפילו טפח מבשרה. . . כדי לשמור על צניעותה גם במותה. . .
החייל היה המום ממעשיה ונתן הוראה לסוס וזה רץ במהירות. . . סוליקה נגררה עד אשר השיבה נשמתה אל יוצרה. . .
הי״ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה