הרב בן ציון אבא שאול זצ״ל והרבנית, נפשו בחופשת בין הזמנים בבית תלמידו הרה״ג משה גבאי זצ״ל בעיר נתניה, באחד מן הימים בשעות הבוקר הרבנים התכוננו לצאת לטייל, כשבאים לצאת ממפתן הבית, שואל הרב את תלמידו ומה עם הנשים? השיב הרב גבאי הם יסדרו את הבית ויצאו לטייל. . .
מייד פשט הרב את ה׳פראק׳ (מלבוש רבני), ניגש למטבח והחל בעצמו להדיח את הכלים, תלמיד הרב ניסה להניע את הרב אין זה כבוד התורה, השיב הרב גם הנשים צריכות לצאת ולהתאוורר.
https: //www. youtube. com/watch? v=3qe_boH3HdQ&feature=youtu. be
דקה 54: 45
אהרן שחר: יום אחד אני מכין לו קרטון פירות לבית, בא אלי בחור אחד שהתחתן חדש, אמר לי אתה קרוב לרב בן ציון תעשה לי טובה אני רוצה לדבר איתו אשתי עושה לי צרות אני רוצה להתאבד. . .
אמרתי לו בוא תיקח קרטון אני אקח קרטון ונלך לרב נדבר איתו.
הגענו לרב, דפקנו בדלת, הרב בן ציון פותח לנו כשהמכנסיים שלו מקופלות למעלה עם מגב ודלי ביד ועושה ספונג׳ה.
אמרתי לו הרב אני אעשה ספונג׳ה! אומר לי הרב לא, אתה לא יודע כמוני!
והרבנית הדסה יושבת ממול על הכסא מבסוטית.
אני בא לקרוא לבחור – נעלם. . .
אחר כך ראיתי אותו שאלתי אותו איפה נעלמת הרב רצה לדבר איתך!
ענה לי הבחור אם ראיתי את הרב עושה ספונג׳ה אני מה יש לי להגיד עוד? אני מנשק את אשתי מה שתעשה תעשה!
*רבי בן ציון אבא שאול כיבד אשתו יותר מגופו*
בְּאַחַד הַיָּמִים בָּהֶם הִתְאָרַח הָרַב, עִם הָרַבָּנִית וְעִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, בְּבֵית תַּלְמִידוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן גַּבַּאי בִּנְתַנְיָה, הִבִּיעָה הָרַבָּנִית אֶת רְצוֹנָהּ לִקְנוֹת שָׁטִיחַ נָאֶה עֲבוּר הַבַּיִת.
הָרַב הָיָה שָׁקוּעַ כָּל כֻּלּוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אוּלָם הוּא הָיָה עֵר וְקַשּׁוּב לִרְצוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית, הַמְּסַיַּעַת בַּעֲדוֹ תָּדִיר.
בְּאוֹתוֹ יוֹם פָּנָה הָרַב לִמְלַוֵּהוּ, נַעַר שֶׁהֶעֱמִיד תַּלְמִידוֹ לִרְשׁוּתוֹ, בְּשֵׁם יְהוּדָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ, הֵיכָן נִתָּן לִקְנוֹת כָּאן שָׁטִיחַ נָאֶה וּמְכֻבָּד?"
"כֵּן, כְּבוֹד הָרַב!" נֶהֱנָה הַנַּעַר לְסַיֵּעַ, "בְּאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה שֶׁל קֵיסָרְיָה, מֶרְחַק חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת נְסִיעָה מִכָּאן, שׁוֹכֵן מִפְעָל לְיִצּוּר שְׁטִיחִים. מַצִּיעִים שָׁם לִמְכִירָה שְׁטִיחִים מַרְהִיבֵי עַיִן!"
הַבָּעַת שְׂבִיעוּת רָצוֹן עָלְתָה עַל פָּנָיו שֶׁל הָרַב. "אִם כָּךְ", אָמַר, "נֵצֵא מָחָר בַּבֹּקֶר, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, לְבִקּוּר קָצָר בְּמִפְעַל הַשְּׁטִיחִים. וְאַל תֹּאמַר מִלָּה עַל כָּךְ לְאִישׁ".
וְאָכֵן, לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, יָצְאוּ הָרַב וְהָרַבָּנִית לְקֵיסָרְיָה, כַּאֲשֶׁר הָרַב אֵינוֹ מְגַלֶּה לָרַבָּנִית אֶת מַטְּרַת הַנְּסִיעָה. כַּעֲבֹר נְסִיעָה קְצָרָה הֵם הִגִּיעוּ אֶל הַמִּפְעָל, הָרַבָּנִית בָּחֲרָה לָהּ שָׁטִיחַ נָאֶה, וְשִׂמְחָה נִכְּרָה עַל פָּנֶיהָ.
הָרַב, כְּרַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁעָתוֹ, הֶעֱרִיךְ מְאֹד אֶת מְסִירוּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ לַתּוֹרָה, וְנָהַג לוֹמַר: "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם – שֶׁלָּהּ הוּא". וּמִכֵּיוָן שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מִעֲטָה מְאֹד לְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה, כַּאֲשֶׁר בִּקְשָׁה – הִזְדָּרֵז לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנָהּ.
וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרַב וְהָרַבָּנִית מִן הַמִּפְעָל, הִבִּיטָה הָרַבָּנִית סְבִיבָהּ, וּקְרִיאַת הִתְפַּעֲלוּת נִשְׁמְעָה מִפִּיהָ. "הָרַב", אָמְרָה וְהִצְבִּיעָה עַל שְׂדֵה קוֹצִים סָמוּךְ, "שָׁם, בֵּין הַקּוֹצִים, יֵשׁ פֶּרַח סָגֹל וְגָדוֹל. הוּא עָשׂוּי לְהַתְאִים מְאֹד לֶעָצִיץ שֶׁבַּסָּלוֹן. . ."
הָרַב שָׁמַע וְלֹא הִשְׁתַּהָה. "יְהוּדָה", פָּנָה לַנַּעַר שֶׁלְּצִדּוֹ, "הֵיכָן אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כָּאן מִסְפָּרַיִם?"
"מִסְפָּרַיִם?" שָׁאַל יְהוּדָה וְהֵשִׁיב עַל אֲתַר, "כָּאן, בַּמִּפְעָל". וְהוּא סָב עַל עִקְּבוֹתָיו, נִבְלַע בְּפֶתַח הַמִּפְעָל, וְחָזַר כַּעֲבֹר רֶגַע וּמִסְפָּרַיִם חַדּוֹת בְּיָדוֹ.
נָטַל הָרַב אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, וְהֵחֵל לִצְעֹד אֶל בֵּין הַקּוֹצִים, לָבוּשׁ בְּמַלְבּוּשׁוֹ הָרַבָּנִי הַמְּכֻבָּד. "מָה הָרַב עוֹשֶׂה? !" נִזְעַק הַנַּעַר, לְמַרְאֵה הָרַב הַמְּשֻׁתָּק בְּמַחֲצִית גּוּפוֹ, הַמְּשָׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ אֶל הַפֶּרַח הַסָּגֹל, מֶרְחַק עַשְׂרוֹת מֶטְרִים. "הֲלֹא אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת בִּזְרִיזוּת וּבְקַלּוּת, וְאָבִיא אַרְבָּעָה פְּרָחִים! לֹא אֶחָד!"
"לֹא, בְּנִי!" הִתְנַשֵּׁם הָרַב בִּכְבֵדוּת, "כְּשֶׁתִּגְדַּל תָּבִין, כִּי כַּאֲשֶׁר הַבַּעַל מִתְאַמֵּץ לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ, יֵשׁ לָזֶה טַעַם אַחֵר. . ." וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו בֵּינוֹת לַקּוֹצִים.
(הרב אברהם אוחיון, 'האור לציון', אתר הידברות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה