מעשה היה בלדקיה באדם אחד שהיה מוכר שקצים ורמשים, והכתוב אומר מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו (ויקרא יא' ח'), והיו מכריזין עליו מן השמים פלוני מובטח לו לעולם הבא, אמר רבי יהודה מהו זה, אני בן שלשים שנה לא יצאתי מפתח ביתי אלא עוסק בתורה ולא הכריזו עלי מן השמים, אלך למדינתו של אותו אדם, ואראה מה מעשיו. הלך ללדקיה, כיון שהגיע למדינה נזדמנה לו אשה בבגדים אדומים, אמרה לו להיכן אתה הולך, אמר לה לבית אותו האיש שהוא מוכר נבלות אני מבקש, אמרה לו ושמו אין אתה מכיר, והלא מכריזין עליו מן השמים בשמו, אמר לה שמעתי ששמו אלעזר לודקיה, אמרה לו קרא לו רבי שהוא גדול ממך, אמר לה הראיני את ביתו, הראתה לו הדרך ונסתלקה מלפניו, באת עוד לפניו בדרך ועמדה כנגדו בבגדים לבנים, אמרה לו מה אתה מבקש, אמר לה ביתו של איש שהוא מוכר נבלות, אמרה לו בא אחרי עד שאראהו לך, הלך אחריה ובא וראהו יושב על הספסל ועבדיו מוכרים נבלות, הכריע לו רבי יהודה ועמד אלעזר לדקיה והשתחוה לו, ונטל בגדיו והלך עמו למרחץ, ראהו רבי יהודה שהוא רוחץ בשנים ועשרים מרחצאות ואחר כך טיבל בשבעה דימוסים, אמר לו והלא רחיצה וטבילה אחת היא, אמר לו בשביל נבילות שלא יהא עלי כלום מהן, אמר לו וכמה מרחצאות יש לך, אמר לו משבת לשבת ששים מרחצאות וחמשים דלמוסים. נכנסו לבית ורחצו ידיהם והביאו שלחן לאכול, אמר לו איני אוכל עד שתגיד לי מעשיך, אמר לו מעשי גדולים הם, אכול ואחר כך אני מודיעך, ונשבע לו שלא יאכל עד שיגיד לו, אמר לו מעשי כך היו:
מעשה באחד שחבשו המלך על ששים זהובים, ולא היה לו לפדות את עצמו, ונתן לו המלך זמן שלשת ימים אם יביא ואם לאו הוא נוטל את ראשו, חיזרה אשתו ללוות ולא נתן לה אדם כלום, באת אצלי והיתה יפת תואר ביותר, נתתי עיני בה ואמרתי לה אני אלווך על מנת שתהיי עמי ולא קבלה עליה, הלכה וחזרה כך פעם ראשונה ושניה, כשהצר לה באה אלי על מנת כן, והוצאתי הזהובים ובאתי אליה, באותה שעה נשאתי עיני וראיתי דמות יעקב אבינו ונתיראתי ורעדתי, ועמדתי ונתתי לה הזהובים שלימים זה הוא מעשי, אמר לו דייך אשרי אבותיך מי יצא מחלציהם, אשריך בעולם הזה ואשריך בעולם הבא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה