ההומלס הגיבור – אבינועם הרש
כל יום, כל בוקר, בחורף ובקיץ, כבר בשעה שש בבוקר היה נחום מתיישב על הספסל השמאלי הסמוך לכספומט של 'בנק מזרחי' שבמדרחוב בן יהודה בירושלים, הוא היה שרוע בתנוחה משונה על הספסל תוך כדי שהוא מספר לכולם שאוטוטו פורצת מלחמה קשה ושכדאי לכולם ללכת לחפש לעצמם מקום מסתור ובהקדם האפשרי. הוא היה 'תופעת טבע' נדירה, ואילולי חזותו החיצונית המרושלת והתנוחה המוזרה שבה ישב על הספסל, סביר להניח שאנשים רבים היו מאמינים לדבריו, ואולי גם היו נכנסים לפאניקה. כיוון שנחום באמת האמין במה שהוא אומר ודיבר מתוך שכנוע עצמי עמוק ודאגה אמיתית, לעתיד גורלם של העוברים ושבים.
בשעה אחת בצהריים היה נחום נעלם לרבע שעה כדי לאכול משהו, ותמיד הוא אכל את אותו הדבר: פלאפל עם פחית קולה. בשעה שלוש בצהריים היה מקפל את התיקים שלו והולך לביתו.
התמדתו הרבה והעובדה שמזג האוויר מעולם לא עניין את נחום יתר על המידה, הפכו את נחום לחלק בלתי נפרד ממדרחוב בן יהודה עד כדי כך, שאנשים החלו לכוון את השעון שלהם בהתאם לשעון של נחום.
כשנחום הגיע – היית יכול לדעת גם בלי להסתכל בשעון שהשעה עכשיו שש בבוקר. בשעה שבע כשהיה נחום עובר לעמידה, כולם ידעו שהשעה היא שבע ובשעה 12: 00 כשהיה נחום עובר למצב עמידה על הספסל העוברים ושבים הבינו מיד שעכשיו חצות היום.
למרות השעשוע שהתנהגותו של נחום גרמה לסביבה, לא כולם נהגו בו תמיד בכבוד הראוי והיו חלק שאף החזיקו אותו למשוגע עם 'קבלות'. הם היו נוהגים לצחוק עליו, להריץ בדיחות על חשבונו, לגרור אנשים שלא מכירים אותו ולהראות להם את ה׳תופעת הטבע' משל היה נחום קוף בגן חיות.
המצב היה גרוע במיוחד כאשר היו מגיעים למקום קבוצות של ילדים ומשתעשעים בהתנהגותו של נחום, שואלים שאלות מקנטרות, מחקים אותו, זורקים עליו דברים וקוראים לו בכל מיני שמות גנאי כגון: 'משוגע' ו׳הומלס''.
ואם חשבתם שכל מה שספרנו עד עכשיו היה בגדר חדשות רעות עבור נחום, אז לא הכרתם את 'דוד הפלאפל', בעל חנות הפלאפל שמוקמה מול הספסל הקבוע שעליו נחום היה נוהג לשבת.
מבחינתו, נחום, שהיה בין היתר לבוש בגדים מלוכלכים, היה מבריח לו את הלקוחות ומהווה בעצם לא יותר מאשר מפגע סביבתי עם המראה המוזנח שלו.
בכל בוקר כשהיה דוד מגיע בכדי לפתוח את החנות שלו ונתקל מחדש בנחום שהיה מונח בתנוחה המוכרת והידועה שלו על הספסל, היה דוד לוקח את המטאטא ומנסה להבריח את נחום מהספסל וצועק עליו שיסתלק כבר מהמקום וכי הוא לא מבין מה תועלת יש לעולם בבטלן כמוהו.
נחום מצדו היה מתעלם וממשיך בשלו וכך נמשך הדבר יום אחר יום, בשש בבוקר היה נחום מגיע ומתחיל את הטקס הקבוע שלו, בשבע היה מגיע דוד ומתחיל בסדרת הכעסים שלו על נחום. . .
בוקר אחד נסגר כל הרחוב של המדרחוב בגלל שיירה מכובדת של רכבי שרד ואופנועי משטרה לכבוד ביקורו הצפוי של ראש העיר ביחד עם הרמטכ״ל לרגל 'יום ירושלים'.
שוטרים חמושים החלו לעבור יום קודם ולסרוק את כל האזור. כלבי גישוש רחרחו בכל פינה. בין היתר הגיעו השוטרים גם לנחום, תחקרו אותו ולאחר שראו שהוא לא מזיק הניחו לו לנפשו. בכל אותו הזמן ניסה 'דוד הפלאפל' לשכנע את השוטרים לאסור את נחום היות ומדובר לדעתו בבן אדם המסוכן לציבור.
כעבור חמש שעות החלה פמליית המכובדים לזרום לעבר המדרחוב, בתחילה הופיעו ניידות משטרת התנועה שדאגו לפנות את הכבישים, לאחר מכן שוטרי המשטרה והבלשים ולבסוף רכבי השרד של ראש העיר והרמטכ״ל שיצאו מרכביהם והחלו לטייל רגלית במדרחוב, וכאן קרה הדבר שהדהים את כל הנוכחים ובראשם את 'דוד הפלאפל'.
כשהגיע הרמטכ׳ל ליד הספסל של נחום, הוא האט את הליכתו והחל להסתכל ולבחון את פניו של האדם המוזר שהיה לבוש בבגדים מוזנחים. מאחר שהרמטכ״ל עצר, נעצר גם ראש העיר ואתו נעצרה כל הפמליה והמאבטחים. הרמטכ״ל התקרב לנחום, בחן אותו שוב ואמר לו: 'נחום, זה אתה?'. נחום שלא נראה מוטרד יתר על המידה מהשאלה של האיש החשוב במדים, פתח עין אחת ופלט בתשובה: 'כן יוסי, עכשיו אתה מוכן לעשות לי טובה קטנה?'.
בכל אותו הזמן הזה, כל הנוכחים מסביב הסתכלו בעניין על המתרחש והיו לא פחות מהמומים.
יוסי שהיה הרמטכ׳ל, התקרב יותר לעבר נחום וחיכה לבקשתו. נחום המשיך: 'תוכל לזוז קצת? אתה מסתיר לי את השמש'.
מבולבל ונבוך, זז הרמטכ׳ל הצידה ופינה את הצל שעשה לנחום מפני השמש.
כשניגש ראש עיריית ירושלים לרמטכ״ל בכדי לנסות ולהבין מה בדיוק הלך פה עכשיו, הסביר יוסי בקול: 'הרגע, אתם רואים לפניכם את אחד החיילים הגיבורים ביותר שידע צבא הגנה לישראל. מדובר על לוחם גדול ודגול, שהיה בעצם המפקד שלי ביחידת הקומנדו ששרתנו בה ביחד. נחום הוביל אותנו לאין ספור מבצעים מסוכנים ונחשב לאחד הלוחמים האגדיים שאי פעם היה לנו. אם רק עם ישראל היה יודע כמה פעמים נחום סיכן את עצמו בשביל לשמור על ביטחון המדינה הם לא היו מפסיקים להלל אותו. לצערי באחת מהמבצעים שלנו, היינו חייבים לסגת במהירות. נחום המפקד נסוג אחרון אבל חזר כמה וכמה פעמים לקו האש בשביל להציל את החברים שלי, החיילים שלו. לבסוף הוא אובחן בהלם קרב ומאז לא הצליח לצאת מזה. אני לא מאמין שאני רואה אותו במצב הזה' אמר הרמטכ״ל והמשיך: 'אנחנו חייבים לטפל בו ולתמוך בו ככל שניתן. מדובר בגיבור ישראל!'.
כל הנוכחים הסתכלו בפליאה הולכת וגוברת כאשר הרמטכ״ל וראש העיר בכבודם ובעצמם ניגשו לנחום, עזרו לו לקום והכניסו אותו אחר כבוד למכונית השרד של ראש העיר. רק אחר כך נודע ל׳דוד הפלאפל' שהבן אדם המוזר שהיה מפריע לקונים שלו במשך השנים האחרונות הוא לא אחר מאשר גיבור ישראל.
דוד לא ידע מה לעשות והרגיש נבוך ומבויש. בעקבות אותו מקרה, הוא קיבל על עצמו להעניק לכל הומלס שיתפוס מנוחה על הספסל שממוקם מול החנות שלו, ארוחת צהריים חינם. . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה