נושא: "אגדת הנהר"
מחברת: רונית רם
מעשה שהיה: שני נחלים / שחלמו להיות נהרות גדולים
נפגשו יום אחד לרגליו של הר / התנשקו, התחבקו והפכו לנהר.
וברגע שבו התחברו מימיהם
פתחו שניהם את מסע זרמיהם
בנתיבי הנהר ששעט, דהר
וזרם אל הים. . . חפשי ומאושר.
עד מהרה, אל שני הנחלים
שהפכו לנהר, הצטרפו יובלים
ופלגים קטנים שהושיטו ידיים
להקות לרוויה כל צמא למים.
כך אותם נחלים שטפו בלי פחד,
דילגו ממפל אל מפל וביחד
חצו נופים. . . ובדרכם הנכבשת
ראו הם כמעט את פני כל היבשת.
והינה יום אחד, לרגליו של הר,
לפתע פתאום נעצר הנהר!
ורק הרוחות במרחב הפתוח
שמעו איך השניים פותחים בוויכוח.
פתאום נחל אחד נעצם ואמר:
"צריך לחצוב מנהרה בהר!"
ונחל שני נהבל וקרא:
"מה קרה? !". . . למה צריך לחצוב מנהרה?"
"אם נחצוב מנהרה נקצר את דרכנו
אל הים הגדול המצפה לבואנו"
השיב השותף, שכבר חש ודהר
לבעוט במימיו בבטן ההר.
"עצור!" זעק רעהו בקול
"וכי למה לחצוב בהר כה גדול?
ומה יש למהר? הן עד האביב
ביחד נגיע לים מסביב."
אך השותף שמאן (=לא רצה) להקשיב,
הפנה את גבו לרעהו והשיב:
"האביב עוד רחוק והים קרוב,
ואם אתה מתעצל לחצוב
אז המשך וזרום לך בלעדי
ונראה מי יגיע לים ומתי."
את סוף הסיפור אולי תגלו, אם יום אחד על ההר תעלו
ותראו, אי שם, במרחב הפתוח, נחלים שיבשו מרוב ויכוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה