יהודי קבצן ובודד, בעל חזות לא נעימה, עד שכאשר היו רואים אותו ברחוב היו עוברים לצד השני מדחייה, התאשפז בבית החולים. כשנודע הדבר לרב, התקשר לבית החולים וביקש לשוחח עם מנהל המחלקה. הרב הציג את עצמו ואמר: "שלום, מדבר הרב הראשי לישראל, ידיד נפשי נמצא אצלכם במחלקה, אפשר לשמוע מה שלומו? מתי אפשר לבקר אותו? מתי אפשר להתעדכן על מצבו?" כך התעניין בו מרן הרב לפרטים, אין ספק שהטיפול והיחס לאותו מסכן השתנו מהתעניינותו של הרב במצבו.
כאן, כאשר מדובר בעשיית טובה ליהודי, הרשה הרב לעצמו להשתמש בשם התואר הראוי לו. אך כאשר היה הרב מתקשר לענייניו, היה מציג את עצמו בשמו הפרטי ממש: "מדבר מרדכי אליהו"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה